טיפול בדימוי עצמי נמוך בשיטת לוסקי
כתבה: מור אסייג
מנחה: ד"ר דני לוסקי

 מבוא

שיטת לוסקי מטפלת דימוי עצמי נמוך באמצעות רפואה משולבת – כלומר: טיפול ברובד הגופני לצד טיפול ברובד הרגשי השכלי והרוחני באמצעות טכניקות המותאמות לרובד בו מופיעה הסיבה לבעיה.

שיטת לוסקי מטפלת בחולה ולא רק במחלה, מכאן שלכל מטופל תהייה תוכנית טיפולית שונה.

הטיפול הראשוני באים יש מחלה יהיה בתסמינים הגלויים ובהסתמך על מגמת כלליות שנמצאו במחקרים ואילו הטיפול בחולה יתייחס למקור ולשורש הבעיה כפי שיתברר ממבחני האינטליגנציה i32.

 כשהייתי תלמידה בבית הספר היסודי אחותי הבכורה הייתה מזכירת בית הספר, הייתי תלמידה מחוננת, יצירתית ומופנמת בצורה עדינה, ציוניי הגבוהים היו תמוהים בעיניי רוב תלמידי כיתתי ולא פעם התמרמרו כולם והיו מחרימים אותי או שבשעת מחנכת היה עולה נושא "הפרוטקציה של מור" לדיון. פעם אמרה מורתי בשעת המחנכת ש"מי שקרוב לצלחת אוכל מהצלחת" ואני ללא עוול בכפי הבשתי את פניי ובלעתי את דמעותיי. הרגשתי כי אף אחד לא מבין אותי בעולם, לא מאמינים לי.

ללא חברים ובעיות שהיו באותה תקופה במשפחתי נבלעתי לתוך עולם שבניתי לעצמי, הביטחון העצמי שלי היה כל כך נמוך, התביישתי במראי ובכך שאני לא מקובלת. תחביב קריאת ספרים או ציור היה המפלט שלי. הייתי ביישנית וצייתנית, הייתי זקוקה לאהבה. 

אלו  הם דוגמאות לזיכרונות ילדות שהשפיעו על הדימוי העצמי שלי בתור ילדה וגרמו לי היום כאדם בוגר להבין את ההשפעה והחשיבות  שיש לדימוי העצמי על הילד.

החוויות שאנו חווים כילדים, הצורה שהאחרים מתייחסים אלינו ממלאים תפקיד חשוב בעיצוב הערכה העצמית שלנו, ובהצלחת הפרט בחיים.

הדימוי העצמי הוא אחד מגורמי ההנעה (מוטיבציה). הפסיכולוגיה ההתפתחותית בימנו  מעמידה במקום מרכזי את הדימוי העצמי, זה תחום המשמש מפגש בין האדם ובין החברה מסביב והוא משקף את המאמצים של האדם למצוא משמעות אישית לדברים המתרחשים סביבו.

דימוי עצמי הוא מערכת מאורגנת של תכונות וערכים שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג לפיהן. האדם בונה לעצמו במהלך חייו מערכת תפיסות על עצמו. תכונות גופניות חיצוניות ותכונות על האישיות, תכונות פנימיות ועל כישוריו וקשייו בתחומים שונים.

הדימוי העצמי שאדם מסגל לעצמו הוא גורם חשוב בעיצוב התנהגותו: למשל, אדם המעריך את עצמו כחברותי חש ביטחון בחברה נוטה לקשור קשרים מהר יותר מאדם התופס עצמו כלא חברותי. כך גם לגבי אדם המעריך את יכולתיו המתמטיות. אדם שאינו יעריך את יכולתיו המתמטיות, גם אם יודע את החומר, עלול להיכשל. תופעה מסוג זה נקראת "נבואה שמגשימה את עצמה" או בלוסקאית "אמונה שיוצרת מציאות".

דימוי עצמי נמוך,דימוי עצמי גבוה אלה ביטויים שאנו שומעים לא אחת .

בניסיון להבין למה מישהו מתנהג כך או אחרת אנחנו נוהגים לומר:"יש לו דימוי עצמי נמוך, בגלל זה הוא כל כך מסוגר ובישן" או להפך אומרים :" יש לה דימוי עצמי גבוה, היא בטח תצליח בתחומים שאין  לה מושג בהם".

מה גורם  לפרט להתנהג בצורה מסוימת ? אחד יהיה עם ביטחון עצמי, פתוח לחברה והאחר יהיה חסר ביטחון ומופנם, כיצד הופכים אנו למה שאנו?

וכיצד מתבטאת תרומתם של ההורים והמחנכים לדימוי העצמי של הילד?

 תוכן עניינים

1.1   מהו דימוי עצמי נמוך
דימוי עצמי נמוך, דימוי עצמי גבוה, אלה ביטויים שאנחנו שומעים לא אחת. בניסיון להבין למה מישהו מתנהג כך או אחרת אנחנו אומרים: "יש לו דימוי עצמי נמוך, בגלל זה הוא כל כך מסוגר וביישן" או "לה יש דימוי עצמי גבוה, היא בטוחה שהיא תצליח גם בתחומים שאין לה שום מושג בהם. אולי בזכות זה היא מצליחה?!" מהו בעצם דימוי עצמי? ולמה הדימוי העצמי כל כך חשוב? מה הוא עושה? דימוי העצמי מתפקד כמווסת התנהגות, מעורר חשק ורצון לפעול, מעצב יחסי גומלין חברתיים ותהליכים תוך אישיים כמו הערכה עצמית. במילים פשוטות: הדימוי העצמי משפיע על כל מה שאנחנו עושים, אומרים וחושבים. בשנים האחרונות שמים הפסיכולוגים דגש על כך שהדימוי העצמי הוא דינמי. כלומר, גמיש ועשוי להשתנות בכל עת בהתאם לשינויים חיצוניים ופנימיים שעוברים על האדם. לדוגמא: תהליך כמו מעבר לבית ספר חדש עשוי להוביל לירידה בדימוי העצמי, בעוד שתהליך כמו בר או בת מצווה עשוי להוביל לעלייה בדימוי העצמי. נמצא, שהדימוי העצמי לא רק משפיע על מה שאנו עושים אומרים וחושבים, אלא גם מושפע מכל אלה, ויש לנו אפשרות לעצב אותו מחדש ולשנות אותו. אם כך, מובן כיצד מתפקד תפקידו של הדימוי העצמי, אבל עדיין לא ברור לנו מהו בעצם דימוי עצמי? הפסיכולוגיה מגדירה דימוי עצמי כמה שהאדם חושב על עצמו ומה שהוא חושב שאחרים חושבים עליו. ובמילים מסובכות אבל מדויקות יותר: הדימוי העצמי הוא תבנית שכלית דרכה האדם רואה את עצמו. כלומר, אוסף העמדות והגישות של האדם כלפי עצמו, אוסף הציפיות והתוכניות שלו מעצמו, האופן שבו הוא מעריך את כישוריו, והאופן שבו נראה לו שהוא מוערך על ידי אחרים - כל אלה ועוד התייחסויות למגוון תחומים. ישנו למשל דימוי עצמי בתחום הבריאות - האם אדם מעריך את עצמו כבריא או כחולני? ישנו דימוי עצמי בתחום האינטליגנציה - האם אדם מעריך את עצמו כחכם? ישנו גם דימוי עצמי בתחומים הנוגעים למערכות יחסים ובעוד ועוד תחומים. אתם יכולים לחשוב בעצמכם על תחומים נוספים, לא רק בחומר אלא גם ברוח, בהם יש לכם או לאחרים דימוי עצמי. למעשה, הדימוי העצמי מורכב עוד יותר. לא רק שהוא מכיל דימויים בתחומים שונים, הוא מכיל גם מספר מישורי התבוננות. אנחנו נתייחס לשני מישורים מרכזיים: מישור אחד הוא המישור של המצב הנוכחי, ההווה. מישור זה מכונה 'הדימוי העצמי האקטואלי'. האדם מתבונן בעצמו כפי שהוא עכשיו. איך הוא מעריך את עצמו היום בתחומים שונים. האם בהווה היום, הוא מעריך את עצמו כחברותי? כיעיל? כאידיאליסט? כירא שמים? בקיצור– 'הדימוי העצמי האקטואלי' הוא המצוי. מישור אחר הוא המישור של המצב האידיאלי. הוא מכונה 'הדימוי העצמי האידיאלי'. האדם חושב על מה שהוא היה רוצה להיות, על מה שהוא מתכנן לעשות, על מידות שהוא רוצה לתקן ועל מה שהוא שואף להשיג. בקיצור, 'הדימוי העצמי האידיאלי' הוא הרצוי. פסיכולוגים שונים (Higgins, 1987: Back, 1976) טענו שלדימוי העצמי ישנה השפעה מכרעת על התחושה שלנו. כאשר הדימוי העצמי האידיאלי והדימוי העצמי האקטואלי שלנו דומים זה לזה, כלומר, הציפיות והשאיפות שלנו מעצמנו אינן רחוקות מאד ממה שאנחנו היום, אנחנו מרגישים שבעי רצון, נינוחים ומאושרים. לעומת זאת, כאשר יש פער גדול בין מה שהיינו רוצים להיות לבין מה שאנחנו בפועל, אנו מרגישים תחושה של אי נוחות. אי נוחות שעלולה להגיע לעצבות גדולה, חוסר מוטיווציה לפעול, העדר יכולת ליהנות מדברים מהנים, חששות מופרזים, התבודדות והסתגרות ועוד תופעות לא נעימות. ברור אם כן שלא טוב להיות במצב כזה.

1.2   אפדימיולוגיה

הצורך בקשר שייכות וביטחון עצמי נתפס על ידי תיאורטיקנים רבים כצורך אנושי בסיסי ביותר שאי-סיפוקו פוגע בהתפתחות, ברווחה נפשית ובלמידה, ואילו סיפוקו מקדם צמיחה. ניתן להבחין בין רמת חסך המאופיינת בחשש מדחייה, בבדידות ובשאיפה למוגנות ולאישור לבין רמת צמיחה (Growth) המאופיינת בשאיפה לאינטימיות ולקשר מאתגר ואותנטי (  McAdams  ,1985)

בעקבות תיאוריית ההתקשרות - (Ainsworth, 1989)  ניתן להניח, כי כאשר תלמיד חש תחושות של חוסר ביטחון וחוסר שייכות או קשר ביחס לתלמידים האחרים ולמורה, הוא אינו יכול להתפנות ללמידה. הוא עסוק באיומים האפשריים על ביטחונו ובצורך לבסס קשרים מספקים, ואין ביכולתו להתפנות להבחין בהיבטים המעניינים או החשובים של הנושא הנלמד. חשיבותם של קשרים בטוחים ותומכים עם החברים לכיתה עולה גם מתוך גוף המחקר העוסק בנושא הלמידה השיתופית ובתהליכים קבוצתיים בכיתה (הרץ-לזרוביץ ופוקס,  1987;  ;  Slavin,1995 ....,           Sharan, 1994;; Hertz-Lazarowitz & Miller 1992;

 Solomon, Watson, Battistisch, Schaps, & Delucchi, 1992)

לעתים נהוגות בסביבת הילד נורמות חברתיות של זלזול בערך הלמידה. במקרים כאלה, עצם ההשקעה בלמידה יכולה לפגוע במעמדו החברתי ובתחושת השייכות שלו. במקרים אחרים שוררת בכיתה אווירה תחרותית וביקורתית מאוד. גם באווירה מסוג זה יש סכנה שאי-הצלחה או טעויות יזכו לתגובות "קטלניות", ויפגעו במעמדו החברתי ובתחושת שייכותו של התלמיד. בשני המקרים, דווקא המעורבות העמוקה בלמידה נתפסת כמסוכנת, בעוד שמצב של מעורבות נמוכה נתפס כבטוח.

במחקר שנערך בשנת 1994 על ידי קורטי קסטס וסקניידר, נדבק הקשר בין הדימוי העצמי הלימודי לבין הישגים לימודיים לאורך זמן (בגילאים 8 ו-10). החוקרים הצליחו למצוא קשר סיבתי בין שני המשתנים שנבדקו ולקבוע ששני המשתנים משפיעים זה על זה.

חוקר נוסף, קופרסמית' פיתח שאלון הערכה עצמית לילדים (1967). באחד מהמחקרים בדק ומצא כי הורים לילדים בעלי הערכה עצמית גבוהה היו פעילים יותר בחינוך, גישתם לא הייתה מתירנית, הם הציבו גבולות ברורים לילדיהם וביססו את כללי ההתנהגות במשפחתם באופן עקבי על חיזוקים חיובים, שיחה והסבר. 90% אחוז מהורים אלו הסכימו עם המשפט "לילד יש זכות לדעה משלו וזכות להביע אותה". לעומת זאת רק פחות מ- 10% מהורים של ילדים בעלי הערכה עצמית נמוכה הסכימו עם המפשט הזה. הורים לילדים עם הערכה עצמית נמוכה מטילים עליהם עונשי גוף או מניעת אהבה ללא הסבר הסיבה, כמעט ולא נתנו לילדיהם חיזוקים חיוביים, גישתם התאפיינה באי התערבות ובהיעדרות של גבולות ברורים או לחילופין- הצבה שרירותית וכוחנית של גבולות.

ניתן לומר בביטחון כי אהבה, קבלה ומעורבות הם רכיבים מכריעים בהתפתחותה של הערכה עצמית גבוהה.

  ממצאי מחקר עדכניים בארץ מראים, כי תלמידים רבים חשים חוסר ביטחון וחוסר שייכות בכיתה ובבית הספר, בעיקר עקב אלימות פיזית ומילולית, וכן עקב תופעות של חוסר התחשבות וחוסר נכונות לעזרה בין תלמידים (הראל, 1997; עשור, 1995; פורמן, 1994; עשור, קפלן וקנט-מיימון, a2001). מצב דומה נמצא גם בארצות מערביות רבות אחרות (Juvonen & Graham, 2001). כך, נמצא כי בבתי ספר רבים בישראל 40-30 אחוזים מהתלמידים דיווחו שעברו בחודש האחרון התנסות אחת לפחות מתוך ההתנסויות הבאות: מכות קשות, ניסיונות לסחיטת כסף באמצעות איומים, גניבות, עלבונות קשים או איומים בחרם.

 לא נמצאו מחקרים על אנשים בוגרים אלא רק על ילדים.

 1.3   סוגי דימוי עצמי

 1.3.1 חמשת מרכיבי דימוי עצמי על פי פטיס

ויליאם פטיס, אחד החוקרים החשובים בתחום הדימוי העצמי, הוא פיתח את המושג "דימוי עצמי" והבחין בין חמישה חלקים המצויים, לדעתו, במושג הזה:

1. דימוי אישי-תפיסת הפרט את תכונות אישיותו.

2. דימוי גופני- תפיסת גופו, בריאותו והתנהגותו החיצונית של הפרט.

3. דימוי מוסרי- תפיסת מוסריותו והתנהגותו לפי הנורמות המקובלות.

4. דימוי משפחתי- תפיסת הפרט את עצמו בתוך המסגרת המשפחתית ותפיסתו את יחס המשפחה אליו.

5. דימוי חברתי-תפיסת האדם את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות חברתיות.

1.3.2          דימוי ריאלי  ודימוי אידיאלי

·        דימוי ריאלי- תפיסת האדם את עצמו כפי שהוא בהווה (הדימוי המצוי).

·        דימוי אידיאלי- הדימוי שיש לאדם על עצמו כפי שהיה רוצה להיות (הדימוי הרצוי).

קרל רוג'רס, מראשי הזרם ההומניסטי בפסיכולוגיה, חילק את המושג דימוי עצמי לשני סוגים: הדימוי האידיאלי והדימוי הריאלי. רוג'רס טוען שככל שגדל הפער בין הדימוי הריאלי לדימוי האידיאלי, כך נבנית הערכה עצמית נמוכה. האדם קרוב יותר להגשמת השאיפות שלו, ולהערכה עצמית גבוהה כשהפער בין הדימוי האידיאלי לדימוי הריאלי קטן. פער מסוים בין הדימוי הריאלי לדימוי האידיאלי מהווה, לפי רוג'רס, כוח מניע, וזה מניע את האדם להגשים את השאיפות שלו, בתנאי שהן מציאותיות ולא רחוקות מדי מהתכונות שלו ומהכשרים הממשיים שלו. היעדר פער בין דימוי ריאלי לדימוי אידיאלי מעדי על כך שהפרט הוא חסר אתגרים, שאין לו למה לשאוף, ובמקרה הקיצוני השני רוג'רס טען, שפער גדול מדי בין הדימוי הריאלי לדימוי האידיאלי מעיד על בעיה נפשית.

על פי רוג'רס, האדם שופט כל אירוע או חוויה בהתאם למידה שהם מקרבים אותו אל המימוש העצמי שלו. אם האירוע או החוויה מקרבים למימוש עצמי- הפרט חש סיפוק. לעומת זאת, אירוע או חוויה, אשר מרחיקים את המימוש העצמי, גורמים לתחושת אכזבה. (בר-אל, נוימאיר, 1996)

1.4 התפתחות הדימוי העצמי

לפי פיטס- הדימוי העצמי הריאלי מתפתח עד גיל בית-ספר, ולאחר מכן מתפתחים הדימוי האידיאלי וההערכה העצמית. הדימוי העצמי מתפתח בהדרגה ובשלושה שלבים על פי סדר כרונולוגי.

השלב הראשון בהתפתחות הדימוי העצמי הינו: היפרדות- תנאי הכרחי להתפתחות מושג העצמי הוא תחושת היפרדות (ספרציה) של האדם מסביבתו, כלומר תחושה היותו ישות נפרדת. בשבועות הראשונים לחייו אין התינוק מבדיל בינו לבין סביבתו; ידיו, רגליו וגופו נראים לו כחלק מן הסביבה. אט-אט מתחיל התינוק לחוש את גופו (כשקר לו, כשהוא רעב, כשדבר מה לוחץ עליו או מציק לו). באמצעות תחושותיו הגופניות מתחילה להיווצר אצל התינוק בערך בסוף השנה הראשונה לחייו תחושת היפרדות גופנית מן הסביבה. מעתה הוא תופס את עצמו כיצור נפרד מהסביבה. כתוצאה מהתפתחותו המוטורית והקוגניטיבית רוכש הפעוט, החל משנת חייו השנייה, בנוסף להיפרדות הגופנית, גם תחושה של היפרדות נפשית, המתבטאת בקיום רצון נפרד משלו. התפתחות של תחושת ישות נבדלת היא תנאי הכרחי להתפתחות הדימוי העצמי בגיל הילדות והזהות האישית בגיל ההתבגרות.

השלב השני בהתפתחות הדימוי העצמי הינו: קביעות העצמי- קיום ההכרה שאדם נשאר אותו אדם לאורך זמן, גם אם חלים בו שינויים כלשהם בצורתו, בלבושו וכו'... הכרה זו מתפתחת בהדרגה לקראת סוף שנת החיים הראשונה כתוצאה מהתפתחות כשרים קוגניטיביים שונים (יכולת ההסמלה וקביעות האובייקט).

השלב השלישי בהתפתחות הדימוי העצמי הינו: זיהוי עצמי- כתוצאה מרכישת תחושת היפרדות וקביעות עצמית לומד הילד אט-אט לזהות את עצמו ולהתייחס אל עצמו כאל נושא ולא כאל מושא. לאחר זמן מה, בעקבות התפתחות גדלה והולכת של קביעות העצמי והתפתחות היכולת הלשונית שלו, הוא מתחיל לומר "אני" במקום לקרוא לעצמו בשמו (דיבור בגוף שלישי) ומזהה את עצמו בתמונות ובמראה.

בהמשך התפתחותה של יכולה ההסמלה בכלל ושל היכולת הלשונית בפרט לומד הילד להכיר את עצמו ולתאר לעצמו ולאחרים את תפיסותיו לגבי עצמו. בגיל הגן מתפתח בעיקר הדימוי הגופני-מיני. ילדים מבחינים בצורתם החיצונית ובמינם, ומתחילים לגבש דימוי עצמי לגבי התכונות שלמדו להכיר בעצמם. שאר הרכיבים של הדימוי העצמי (אישי, חברתי, משפחתי ומוסרי) מתפתחים מאוחר יותר. ילדים מבוגרים יותר, בגיל בית הספר (6-12) ממשיכים לפתח דימוי עצמי גם במישורים אחרים (פרט למישור הגופני).

ילדים וגם מבוגרים לומדים על עצמם מארבעה מקורות עיקריים:

1. תגובות אחרים.

2. התנסות אישית.

3. השוואות שעורך הילד בינו לבין אחרים.

4. התבוננות בעצמו דרך עיניהם של אחרים.

לפי רוג'רס- רוג'רס מניח שהאדם מסוגל להעריך את יכולותיו ולהעריך מה טוב עבורו ולתכנן כיצד לבחור את בחירותיו באופן שיאפשר לו לממש את יכולותיו ואת כישוריו, האדם מכוון כלפי העתיד. על פי רוג'רס, התפתחות הדימוי העצמי של האדם (בין שהוא דימוי עצמי חיובי ובין שהוא דימוי עצמי שלילי), היא תוצאה של ההשפעה של הערכות האחרים (שניתנות לאדם בעיקר בילדותו). העצמי של האדם מעוצב דרך האינטראקציה עם האחרים, המשמעותיים לו, ועם התגובות שלהם.

מסקנה נוספת הנובעת מתפיסה זו היא שלהבדיל מפרויד, על פי רוג'רס, האישיות אינה מעוניינת בשיווי משקל אלא פועלת באופן קבוע להצבת יעדים נוספים ולהגשמתם. על כן, לעולם לא נגיע למימוש עצמי מלא (כהן, פרידמן, 2002).

1.5דימוי עצמי והשפעותיו

לפי רייאן ודסי (2000) תחושת יכולת היא תנאי בסיסי הכרחי להתפתחות נפשית תקינה, למוטיבציה פנימית, לביצוע משימות מורכבות ברמה גבוהה ולרווחה נפשית. לפי וייט (1959), הצורך בתחושת יכולת ובאפקטיביות הוא מרכיב חשוב ברווחה נפשית ובתפקוד אנושי, הכרוך ברגשות חיוביים ובתחושת צמיחה.

ההכרה בחוסר האפשרות להצליח יכולה להכאיב מאוד. עקב כך, ייתכן שתלמידים/אנשים רבים יעדיפו לומר שהמשימה אינה מעניינת אותם או שאינה חשובה בעיניהם, במקום לומר שהם חשים חסרי יכולת או חסרי אונים. כלומר, ייתכן מאוד, שתלמידים/אנשים רבים מפעילים תהליכים הגנתיים ומסתירים מעצמם ומאחרים את הסיבה האמיתית לחוסר העניין וההשקעה בלמידה/בעשייה כלשהי. על כן, כאשר טוען תלמיד שהלמידה איננה חשובה לו או שאיננה מעניינת אותו, רצוי לבדוק גם את תחושות היכולת שלו כלפיה.

 דימוי עצמי נמוך יכול  להוביל למדרון המחלות:

1.6הסיבות לדימוי עצמי נמוך
 

ישנם סיבות רבות מאוד מדוע אני עשוי לחוש ערך עצמי נמוך.

לדוגמה יחס משפיל שילד מקבל מהוריו עשוי לגרום לו לתחושות של חוסר ערך במשך חיים שלמים, במידה והוא לא עובר ריפוי רגשי מתאים. אך הנקודה החשובה כאן שזו בדיוק דוגמה כיצד תחושות חוסר ערך שאדם כזה חש אינן קשורות כלל לערכו. ילד קטן מפנים את היחס של הוריו כדי להמשיך ולהרגיש קרבה לאנשים החשובים לו ביותר. אין לו ברירה. הוא עושה זאת מבלי דעת.

אך התוצאות של תחושות חוסר הערך שהוא הפנים, יכולות לגרור תחושות של חוסר ביטחון שעלולות לגרום לחוסר הצלחה. במידה והאדם יפרש את חוסר הצלחתו כהוכחה לכך שאינו שווה, הוא נלכד במלכודת מעגלית מכאיבה.

אם לעומת זאת הוא יבין שחוסר הצלחתו אינה מוכיחה דבר, אלא שהיא רק תוצאה של ההרגלים שהוא סיגל לעצמו כתוצאה מתחושות חוסר הערך שהוא הפנים מהוריו, ושהאמונה 'שאם הוא חש תחושות של ערך נמוך, אז סימן שערכו נמוך' – הינה אמונה כוזבת, הוא יכול בבת אחת לחוות חופש ערך וביטחון.

מזווית אחרת אפשר לראות את הנפילה לתוך המלכודת כמעבר מתחושות בלבד של ערך נמוך, ל"אני יודע" שערכי נמוך ('אני יודע' שנולד מפרשנות לא נכונה של חוסר הצלחה). כאשר עוברים מאני מרגיש ערך נמוך ל - אני יודע שערכי נמוך, אני מסתכן בדיכאון ובתקיעות חזקים.

אלו מקרים קיצוניים. מצבים נפוצים יותר זה מתבטאים בסימני שאלה מכאיבים ומתמשכים בנוגע לערכי,
"האם אני באמת שווה?". במצבים אלו פעמים רבות אחשוב שאני שווה רק כשאני לבד, אך מול אנשים ומול אתגרים אסבול מאי הוודאות. 

יש 'בעצמי' נציגות פנימית (מופנמת) של כל הדמויות החשובות לאדם בחייו.
הנציגים הפנימיים הם דמויות, שקיימות באמת בחייו של האדם- הורים, אחים, בני זוג, ילדים, דמויות סמכות ועוד. וגם דמויות שהיו בעבר (אנשים שנפטרו או שעזבו) או דמויות דמיוניות מסרטים או ספרים (סופרמן למשל). דמויות משמעותיות אלו מופנמות לעולמו הפנימי של האדם, לעצמי שלו, וכך הוא מרגיש אותן 'מבפנים'. הוא 'מכניס לתוכו' את התכונות שלהם ואת הדעות שלהם, ואלו הופכים להיות 'קולות פנימיים' המשפיעים עליו מתוך העצמי שלו, כחלק מתוך עצמו.
לדוגמא, לילד יש אימא אמיתית, שמטפלת בו. בתוכו יש נציגות של אימא שהיא 'כמו' האימא האמיתית שלו. יש בתוכו 'כמו' אימא, שטובה ודואגת לו', וגם 'כמו' אימא שכועסת ומעליבה אותו. בגלל ההפנמות הילד יכול לשמוע, ולהרגיש את אימא בתוכו גם כשהיא לא ממש לידו.
לאותו ילד יש עוד דמויות מופנמות, קולה של המורה, וקולו של כוכב הסדרה האהובה עליו. כולם משפיעים עליו מתוך 'העצמי' שלו. הם מלמדים אותו איך להגיב לעצמו.
כך למשל, אם אימא תמיד אומרת לילד 'אל תבכה, יהיה בסדר', אז האימא המופנמת בתוך 'העצמי' גם אומרת את זה. בעצם זה הילד עצמו, שאומר לעצמו בקולו הפנימי את הטקסט של אימא שלו: 'אל תבכה יהיה בסדר'. אם האימא האמיתית הייתה כועסת עליו, ואומרת:"למה אתה עושה שטויות?!" אז האימא המופנמת מתוכו הייתה גם היא כועסת עליו, והוא היה 'יורד' על עצמו בדיבור פנימי כועס האומר: "איזה שטויות אתה עושה".

הדמויות המופנמות מלמדות את האדם איך להגיב לסובבים אותו. למשל, אם יחסיו של האדם עם אמו היו טובים, נעימים ותומכים אז תהיה לו בתוך העצמי הפנמה של 'יחסים טובים'. המודל של היחסים עם אימא ישפיעו על היחסים, שיבנה בהמשך חייו. אם האדם חווה הזנחה או פגיעה ביחסים הוא יפנים את התחושה הרעה לתוך 'העצמי'. בעתיד יקשה עליו לתת אמון באנשים חדשים. מודל 'יחסי האובייקט' שלו, ייצוג מערכות היחסים שלו מופנם בתוך 'העצמי' ומשפיע על התנהלותו .

בדימוי עצמי גבוה החלקים היפים והפחות יפים משתלבים ביחד.
אדם יכול להיות חכם, נדיב, יצירתי, ובו בזמן אותו אדם יכול להיות עצבני, קנאי, קמצן ונקמן לפעמים. קשה לעיתים להאמין שאותם ניגודים ומורכבויות קיימים באותו אדם, אך הדבר אכן קיים. אישיות האדם מורכבת, תכניה מורכבים ולעיתים סותרים, וכך גם הדימוי העצמי.
כשהדימוי העצמי גבוה הוא אינטגרטיבי, והאדם מסוגל 'להחזיק' בתוכו את החלקים הטובים והפחות טובים שלו. לקבל שכולם חלק ממנו, ועדיין להרגיש טוב עם עצמו. הוא יודע שזה אנושי שיש בתוך כל אדם חלקים טובים יותר ופחות, שיש נסיבות בהן החלקים הטובים בולטים, ויש חלקים שהחלקים הבעייתיים יותר בולטים. האדם אמור לנסות להשתפר, אך כל חלקיו הם חלק ממנו. הוא מסוגל לכן להפוך אותם לשלם אחד טוב, שהוא הדימוי העצמי שלו.

כשהדימוי העצמי נמוך האדם רוצה להיות כל הזמן טוב, וכשיש ביטוי לחלקים הבעייתיים (כשהוא כועס, מקנא, נכנס לחרדה) הוא מרגיש שכל תחושת העצמי שלו 'מתפרקת'. הוא מרגיש רע, וחסר ערך, אשם, חרד, ומתמוטט בתחושת הרס פנימית. האדם חייב להרגיש 'טוב מושלם' כמו באגדות בהן יש נסיכה יפה, ומכשפה רעה. אין אפשרות לשלב ולהאמין שבתוך כל אדם יש את הטוב והרע ביחד. הפיצול הזה המאפיין דימוי עצמי נמוך מקשה להתמודד ביעילות עם החלקים הפחות נעימים שיש בכל אדם .

1.7הטיפול הקונבנציונאלי בדימוי עצמי נמוך

 1.7.1 הטיפול התרופתי

כיום אין ולא פותח טיפול תרופתי לדימוי עצמי נמוך.

1.7.2 הטיפול הפסיכולוגי

טיפול שבו הפסיכולוג מטפל באמצעות שיחות וקשר מילולי בין המטפל למטופל. כיום ידוע על מאות שיטות טיפול שונות ומגוונות. ברובן ככולן ישנה אינטראקציה כזו או אחרת בין המטפל למטופל. בכל שיטות הפסיכותרפיה המטפל מגיע בגישה נייטרלית, והוא נמצא בשביל המטופל, ולא מבקש לעצמו דבר.  אסקור כמה מהן:

א.פסיכואנליזה:

הפסיכואנליזה היא שיטת טיפול פסיכולוגי אותה פיתח פרויד בתחילת המאה העשרים. המאפיין המרכזי שלה כשיטת טיפול הוא ההתמקדות בלא-מודע ובחשיפתו. צורת הטיפול הייתה, לפי פרויד, באמצעות שלושה עד חמישה מפגשים של כשעה בשבוע, שבהם המטופל שוכב על ספה והמטפל יושב למראשותיו. הטיפול משתרע על פני טווח של שנים רבות. בפגישות המטופל מתבקש באופן אסוציאטיבי להגיד את כל מה שעולה בדעתו, מבלי לצנזר דבר. באופן זה יכול הפסיכואנליטיקאי להציץ לעולמו הבלתי מודע של המטופל ולפרשו. פרויד חקר את התהליכים המתרחשים בחדר בטיפול והתהליכים הנפשיים המתלווים לכך, וגילה שתהליך כזה מועיל מאוד לגילוי מקורותיהם של הסימפטומים והבעיות הנפשיות של מטופליו. דרך נוספת לחדירה אל הלא מודע הייתה באמצעות פרשנות של חלומות, שכן לשיטתו של פרויד חלומות משקפים את הלא מודע של האדם. באופן זה ניסה פרויד להעלות את הלא מודע של האדם אל המודעות, כדי לאפשר לו הבנה עצמית, תובנה, ובעקבות זאת - יכולת תמרון ושינוי.

ב.טיפול פסיכו-דינמי:

המפורסמת מבין שיטות הטיפול היא השיטה הפסיכודינמית, שמקורה בפסיכואנליזה. לפי הפסיכואנליזה, המבוססת על תורתו של זיגמונד פרויד, הפרעה נפשית היא ביטוי להתרחשויות נפשיות עמוקות, על פי רוב בלתי מודעות, הקשורות בעברו של האדם. באמצעות העלאת אסוציאציות חופשיות על ידי המטופל, נעשה ניסיון לחשוף את הקונפליקטים העמוקים שלו, בהנחה שהבנתם תביא לידי היעלמות ההפרעה.

המטפל בעיקר מאזין, ולעתים הוא מפרש את הדברים, בדרך כלל באמצעות ניתוח של ה"העברה" (Transference) ו"העברה נגדית". ההעברה מוגדרת כהעתקת יחס רגשי מודחק שחש המטופל כלפי אדם משמעותי בעברו - אל המטפל. ניתוח זה משמש אמצעי להבנת היחסים והקשרים הבין אישיים שייצר ויוצר המטופל במהלך חייו.

בדומה לטיפול בגישה הפסיכואנליטית, נמשך הטיפול בשיטת הפסיכותרפיה הפסיכודינמית מספר שנים. אולם להבדיל מפסיכואנליזה, בשיטה זו נפגשים המטפל והמטופל על פי רוב פעם אחת בשבוע בלבד, ולא שלוש עד ארבע פגישות שבועיות כמקובל בשיטה הפסיכואנליטית. כמו כן, מרבית הטיפול נעשה בישיבה, אחד מול השני, ולא כאשר המטופל שוכב על ספה כנהוג בפסיכואנליזה. לעתים, כאשר המטרה היא טיפול בנושא ממוקד אחד ניתן להשתמש ב"פסיכותרפיה קצרת מועד" הנמשכת 12 עד 20 פגישות בלבד.

ג.פסיכותרפיה תמיכתית:

תכלית הטיפול היא לחזק את המטופל ולנסות בתוך זמן קצר להחזירו למצב תפקודי תקין ולאיזון שהיה בו קודם לדיכאון. המטופל רואה במטפל דמות תומכת שמאפשרת לו להישען עליה. המטופל צריך להרגיש אהדה, עידוד, ביטחון, והגנה במסגרת הטיפולית. המטפל מקשיב לו, מייעץ, תומך בו ומדריך אותו. טיפול זה שכיח ונפוץ מאוד.

ד.היפנוזה:

מטרת הטיפול הוא להשרות על המטופל הרפיה ורגיעה. כל הקשב והריכוז מופנים אל המטפל. באמצעות הטיפול יכול המטופל להגיע למצב של שלווה עמוקה. הטיפול נפוץ פחות משום שיעילותו מוטלת בספק. 

ה.טיפול קוגניטיבי-התנהגותי:

מטרת הטיפול היא לעזור למטופל לשנות את דפוסי החשיבה ואת דפוסי ההתנהגות השליליים שנוצרו בו ולהפכם למחשבות חיוביות ולדרך חיים עם גישה חיובית יותר. בנוסף לזה, הטיפול מעודד בנייה מחדש של תכני המחשבה והפחתה בשיפוט ובביקורת העצמיים. לאנשים עם הפרעת דיכאון יש בדרך כלל הערכה עצמית וביטחון עצמי נמוכים. בעזרת הטיפול יכול המטופל ללמוד כיצד להפוך מחשבה שלילית שיש לו כלפי עצמו למחשבה חיובית. הטיפול מבוסס על מספר שיטות,

לדוגמה שיטתו של בק: שיטה זו דוגלת בהסבר שאם אינך חש בטוב ומרגיש מדוכדך, אות הוא שאינך חושב בחיוב. מטרת הטיפול, לשיטתו של בק, היא לזהות את אותן אמונות מוטעות וחסרות פרופורציה שגורמות למטופל לראות את המציאות מעוותת, לתקנן ולהראות למטופל מציאות  נכוחה וחיובית. המטופל צריך להכין שיעורי בית שבהם יכתוב את כל הרגשות והמחשבות שעוברות בו, ואחר כך המטפל והמטופל יבחנו ביטויים אלה של הלכי הנפש בזמן הטיפול. לדוגמה, אישה שבעלה עזב אותה, פיטרו אותה מהעבודה, והיא סובלת מדיכאון עקב אירועים אלה בחייה, מאמינה שאינה מוצלחת ושום דבר טוב כבר לא יקרה לה, היא אישה שחושבת מחשבות שליליות על עצמה ועל חייה. הטיפול באישה זו יתמקד בראיית  המציאות  כחיובית ויעזור לה לחזור לממדי היגיון פרופורציונלים למצבה. כך למשל, בעזרת הטיפול, להראות לה שהגירושים כנראה היו צפויים, ויש שני אשמים למערכת היחסים – האשמה אינה בה לבדה; יש לה בוודאי תכונות חיוביות רבות, וייתכן כי אנשים אחרים ירצו בחברתה בזכות תכונות אלו.

ו.טיפול בין-אישי:

נקודת המוצא לטיפול זה נמצאת באמונה כי המקור לדיכאון נובע מיחסים בין-אישיים לא טובים של המטופל, כגון יחסים בעבודה, זוגיות ויחסים עם בני משפחה. אחת ממטרות הטיפול היא להראות למטופל כיצד התנהגותו פוגעת ביחסים הבין-אישיים. מטרה נוספת היא לתת בידיו כלים לשפר את התנהגותו הבין-אישית.  במהלך הטיפול לומד המטופל כיצד לזהות מבעוד מועד יחסים בין-אישיים לא תקינים  ולפתח מיומנויות  שיעזרו לו למנוע את הדיכאון. זהו טיפול קצר טווח ויעיל.

 1.7.3 הטיפול הקבוצתי

טיפול קבוצתי הוא שיטת טיפול המתקיימת בסיטואציה בין–אישית רחבה יותר ממצב ה"אחד על אחד", המאפיין את הטיפול הפרטני. נוכחים בה מטפל אחד או שניים ומספר מטופלים.

לקבוצה יש כוח של החלמה וריפוי. הטיפול הקבוצתי מאפשר לבצע חקירה בין אישית וחקירה של תפקוד חברתי. הפגישות הקבוצתיות מורכבות ממגוון של קשרים והתמודדויות שונות, המאפשרות גדילה דרך נגיעה במגוון מצבי חיים. לעיתים לקבוצה יתרונות גם על טיפול פרטני, מכיוון שהיא מספקת מגוון רחב של מצבים שאינם נוכחים במבנה מטפל-מטופל.

הטיפול הקבוצתי מתבסס על טכניקות וגישות טיפוליות דומות לאלו בהן נעשה שימוש בטיפול פרטני, אך מאפשר גם שימוש בטכניקות הייחודיות למסגרת הקבוצתית: האינטראקציות בין משתתפי הקבוצה השונים מאפשרות למטופל לבחון את דפוס יחסיו עם מגוון דמויות וללמוד מהתבוננות זו על מערכות יחסים, קשיים ודפוסי התנהגות וחשיבה המאפיינים אותו בחיי היום יום. כמו כן, המסגרת הקבוצתית עשויה לתרום לתחושת נורמליזציה ומסוגלות ("אני לא היחיד שמגיב בצורה כ"כ קשה לגירושין","למרות מצבי, הצלחתי לתרום לאדם אחר"), וליצור רשת תמיכה רחבה מזו הניתנת בטיפול פרטני. 

קבוצה טיפולית מיועדת לאנשים  המעוניינים ללמוד על עצמם, על דפוסי הקשר שהם יוצרים, על האופן בו הם נתפסים ע"י האחרים, על מה חוסם ומעכב אותם ביחסים ובכלל ועל יצירת תקשורת וקרבה וכן לאלה שברצונם לברר לעומק ובצורה אינטנסיבית נושאים אישיים, כמו דפוסי התנהגות, קשר, רגש וחשיבה שחוזרים על עצמם ומפריעים לתפקודם בתחומי חיים שונים (עבודה, אהבה, משפחה, פנאי..). דפוסים אלו, שמקורותיהם לרוב אינם מודעים לפרט, משתקפים בקשרים שנוצרים בקבוצה לאנשים בעלי קשיים אישיים וחברתיים, קושי בהבנת סיטואציות חברתיות, אנשים שחשים שאינם מובנים על ידי זולתם ושיש בהם עצב רגשי ונפשי, קשיים בקבלת החלטות והימצאות על פרשת דרכים בחייהם. ההנחיה והטיפול הקבוצתי יכול להתאים במיוחד לאנשים שהיו או שנמצאים בטיפול אישי ושיכולים להפיק מהערך המוסף של קבוצה, שיוצרת מצב טבעי וקרוב למציאות, על האתגרים שבה, ומספקת כר נרחב ומגוון לחוויה והתנסות הדדית , המתבהרים בצורה זמינה ויעילה בטיפול הקבוצתי.

באופן מסורתי, קבוצות סגורות מוגבלות–בזמן מתאפיינות בכך ש:

א.  משך תפקודן מוגבל לתקופה מוגדרת, למספר ידוע מראש של מפגשים או שבועות. יש להן התחלה, אמצע וסוף מוגדרים.

ב.  בדרך כלל, מספר המשתתפים בהן מוגבל ואין אפשרות להצטרף לאחר מספר מפגשים ראשונים. המשתתפים מתחייבים לבוא לכל פגישות הקבוצה.

 על אף יתרונותיו הרבים, לעיתים טיפול קבוצתי לבדו אינו מספק מסגרת טיפולית אינטנסיבית דיה, מאחר ותשומת הלב הטיפולית מתחלקת בין חברי הקבוצה. על כן, במידת הצורך ניתן לשלב את הטיפול הקבוצתי עם טיפול פסיכותרפי פרטני או טיפול תרופתי.

2. האסטרטגיה הטיפולית בשיטת לוסקי
שיטת לוסקי מטפלת באמצעות אימון ושינוי ערכי חיים. מטרת האימון והשינוי ליצור איזון.
כדי לחיות חיים טובים צריך להיות איזון בין הגוף והנפש, צריך ליצור איזון בין הרצון לקבל ובין הרצון לתת.
האיזון בא לידי ביטוי בכל ארבעת הרבדים: הרוחני, השכלי, הרגשי והפיזי. כאשר אין איזון באחד מן הרבדים, הוא יחלחל אט אט לרבדים האחרים, ולהיפך. איזון ברובד אחד ישפיע על האיזון ברבדים האחרים.

דימוי עצמי הוא תפיסתנו העצמית, האמונות והרגשות ביחס ליכולותינו, לכישורינו, להופעתנו ולמקובלות החברתית שלנו . כאשר מדברים על תפיסה עצמית, או דימוי עצמי, בוחנים את חשיבתו של הפרט על עצמו, ראייתו ותפיסתו את עצמו בכל מערכות החיים, ובעמדות השונות. הדימוי העצמי הוא תבנית שכלית דרכה האדם רואה את עצמו. אוסף העמדות והגישות של האדם כלפי עצמו, אוסף הציפיות והתוכניות שלו מעצמו, האופן שבו הוא מעריך את כישוריו, והאופן שבו נראה לו שהוא מוערך על ידי אחרים.

חוסר איזון מתקיים כאשר נוצר חוסר אמיתי או חוסר מדומה. חוסר נובע מגישה, השקפת עולם, אמונות- השפעות 7 המורים.

כאשר אדם אומר "קשה לי", "אני לא יכול", "אני מרגיש רע" הוא מבטא עמדה שגיבש בהסתמך על הניסיון האישי שלו או בהסתמך על ניסיונם של אחרים ואשר כתוצאה מכך גיבש עמדה לגבי היכולות שלו עצמו בעתיד.

טיפול בחוסר איזון אפשרי באמצעות שינוי הערכים, אמונות, עמדה והשקפת עולם ושלום פנימי מתוך הבנה של הכוחות הפועלים והמשפיעים על החיים.

דימוי עצמי נמוך  בא לידי ביטוי  בדרכים שונות למשל דימוי עצמי נמוך בהקשר האישי- "אני לא יכול" -האדם מפתח הערכה עצמית נמוכה של- אני לא מסוגל לעשות משהו – אני יוצר עמדה=גישה=דימוי- אני חושב את עצמי פחות טוב מול אחרים, אני שופט את עצמי (פ'/1 – אני שופט את עצמי – אני כבול לידענות והצדקנות הנמוכה שלי). על פי שיטת לוסקי ניתן לראות זאת כך: אדם בעל דימוי עצמי נמוך אינו מסוגל לקבל לעצמו (ש'/1- "לא מגיע לי להצליח/ המחמאה שהוא נתן לי הייתה שקר"), או אינו יכול לקבל את עצמו כשלם (ר'/1- "אני מקבל ואוהב את עצמי כפי שאני וכל האנשים גם כך"). או אינו יכול לשחרר את עצמו מידענות (פ'/1- "אני פחות טוב מאחרים- אני שופט את עצמי") או אינו יכול לקבל את השונה בתוך עצמו (6/1- "אני לא באחדות עם מה שאני רוצה באמת להיות לבין מה שאני חושב על עצמי").

 

על פי הרפואה המשולבת בשיטת לוסקי, חוסר האיזון יופיע בארבעת הרבדים באופן הבא:
 

קשר גוף נפש ברובד הרוחני – הרובד הרוחני מבטא את היכולת להגדיר את הרצון ואת כיוונו.
(אותיות א מ ש (
ברובד הרוחני מתחייב איזון בין הרצון לקבל (ש) ובין הרצון לתת (מ) , כדי ליצור את הרצון החופשי (א) שהוא כוח החיים. כאשר אדם מקבל לעצמו בלבד ואינו נותן באותה המידה שהוא מקבל, נוצר עודף - הצפה.

אדם בעל דימוי עצמי נמוך נמצא ברצון לקבל (ש)- הרצון הזה גדול מאוד- ככל שמקבל מחמאות אינו מאמין בהן ומלקה את עצמו על כך שהוא שונה מאחרים ולא טוב, כל הזמן רוצה לתקן את העולם ונותן על מנת לקבל לעצמו.

קשר גוף נפש ברובד השכלי – הרובד השכלי מבטא את היכולת לשנות מחשבות, אמונות וערכי חיים לצורך שינוי המציאות (אותיות ב ג ד כ פ ר ת).

ברובד השכלי מתחייב איזון בין כל אחת מהאינטליגנציות השכליות לבין עצמן. אדם שאינו מסתפק במה שיש לו, ואינו שמח בחלקו (ג' עושר), כמו יוצר פער גדול בין המצוי לרצוי וזה יוצר חוסר איזון בלתי נסבל לאורך זמן.

אדם בעל דימוי עצמי נמוך נמצא בשפיטת עצמו ואחרים – נמצא בממשלה (פ) ובמלחמה (ר) והתכתשות פנימית עם כל עמדותיו לגבי עצמו, מה שמוביל לויכוחים ולתקיעות בחיים.

קשר גוף נפש ברובד הרגשי –הרובד הרגשי מבטא את החוסר שיש לנו בחיים, חוסר אמיתי או מדומה. כאשר אנו נמצאים בחוסר, אנו נמצאים במסע תמידי למלא אותו. ברובד הרגשי האיזון מתחייב על ידי מילוי החוסר.

אדם בעל דימוי עצמי נמוך חסר באהבה הן לעצמו והן לסביבתו (3) ובאחדות (6) אחדות עם עצמו – לקבל את השונות שלו ושל אחרים- בלי לשפוט. וחיסון (9) היכולת למצוא את הידע הדרוש בזמן הנחוץ ולא להיות בפחד שמא לא אדע ולא אצליח.

קשר גוף נפש ברובד הגופני – הרובד הגופני בשיטת לוסקי מתאפיין בשנים עשר חושים גופניים - לקליטת מידע, לעיבודו, לקביעת יעדים ויישומם. גם ברובד הגופני לכל אינטליגנציה (ה,ו,ז,ח,ט,י,ל,נ,ס,ע,צ,ק) יש ערך. הערכים מבטאים את הצד השכלי שבאינטליגנציות הגופניות.
אדם עם דימוי עצמי נמוך יכול לחלות באין סוף מחלות ותקלות. ברפואה המערבית מיחסים למחלות האלה את המונח- 'מחלות פסיכוסומאטיות'- מחלות אשר מקורן בנפש ומקורן בדרך כלל מגיע מעקה (לחץ) וגורם לפגיעה בהיבטים שונים של מערכת החיסון, וחושף את הגוף לרגישות יתר של מחלות ובעיות אחרות כמו דחק ומתח שרירי, כמו כאב ראש עורפי (המתחיל בעורף ובצוואר), כאב ראש מצחי (המתחיל באזור המצח והגבות) וכאב ראש שמלווה לעתים בבחילות ונמשך ימים רבים. אנחנו בשיטת לוסקי מאמינים בעיקרון גוף נפש ונייחס את כל המחלות כמחלות ששורשן בנפש- בחוסר או עודף ונשאף לאיזון הגוף והנפש.

דימוי עצמי נמוך יכול להימצא בצ'אקרת הבסיס המתייחסת לעולם החומרי, שורשיות, אמונות עצמיות . בפן המנטאלי והרגשי: משפחה, מילוי והשגה של צרכים, תחושת בית בכל מקום, סדר, הישרדות.
פחדים ראשוניים: קיום פיזי, נטישה, איבוד שליטה. אשר מיקומה בעצם החיק, פרינאום, בסיס עמוד השדרה. ובאיברי הגוף: רגליים (צ/ק), עצמות, מעי גס (י), מערכת השלד, המערכת הלימפטית, שיניים (ע), שלפוחית השתן, מערכת ההפרשה, האגן (ס), ברכיים (ע) וכליות ט/י).

דימוי עצמי נמוך יכול להימצא בצ'אקרת מקלעת השמש המתייחסת לאגו, לאישיות, להערכה עצמית, ביטחון עצמי, כבוד עצמי, לדימוי עצמי, לקחת אחריות. באיברי הגוף: מערכת עיכול (נ), כבד (ה), כיס מרה (ו). בבלוטות: לבלב (פ), אדרנל (ת). בתיפקוד לקוי: בעיות במערכת העיכול, עייפות כרונית, מתח, חולשה כללית של הגוף ופגיעה בראיה.
בפן המנטלי והרגשי: משפחה, מילוי והשגה של צרכים, תחושת בית בכל מקום, סדר, הישרדות.
פחדים ראשוניים: דחיה, ביקורתיות, הפחד מלהיראות מגוחך, אי עמידה בלקיחת אחריות, פחדים מתדמית חיצונית כגון התקרחות, השמנת יתר, הזדקנות, פחד מגילוי סודותינו ע"י אחרים.

3. הטיפול בדימוי עצמי נמוך בשיטת לוסקי

שיטת לוסקי רואה את האדם כמכלול שלם, המורכב מארבעת הרבדים: רוחני, שכלי, רגשי ופיזי. דימוי עצמי נמוך בא לידי ביטוי ברובד השכלי, אם האדם מודע לכך שהוא בעל דימוי עצמי נמוך. על פי שיטת לוסקי, כל בעיה, תקלה או מחלה מופיעות בו זמנית בארבעת הרבדים, ולכן אם נטפל בדימוי עצמי נמוך ברבדים נוספים, תהיה לכך השפעה,  גם על הרובד השכלי עצמו. הטיפול ימשיך ברובד השכלי, שכן לא נרצה שאדם בעל דימוי עצמי נמוך יתווכח עם עצמו כל הזמן ויספר סיפורים ומעשיות במקום להיות ביעוד שלו, ובו זמנית נטפל באינטליגנציות בכל שאר הרבדים, שיסייעו למטופל להסתכל בצורה מפוכחת על החיים, ללא פחדים וחרדות שיכולים להוביל למחלות.           

3.1  טיפול באמצעות תרופות לוסקי

 4.  תיאור מקרה טיפולי

מור סטודנטית בת 26 מתארת את עצמה בפני כבעלת דימוי עצמי נמוך. גופה מלא אך נשי ויפה, שפת גופה לעיתים חולמנית ולעיתים ממוקדת. מספרת שביום יום מתווכחת עם עצמה מבפנים על כל מבנה אישיותה, בנוגע למה שהיא עושה, מה היא רוצה לעשות ומהן היכולות שלה להשיג דברים שהיא רוצה וכיצד היא מצטיירת בפני אחרים, מה הדימוי הגופני שלה והאם היא חברתית דיו.

5.  מבחני אינטליגנציה i32

לכל אדם יש 32 אינטליגנציות בפרופיל ייחודי, באמצעותם הוא מבין את המציאות ובאמצעותם הוא משיג את מטרותיו. מבחני אינטליגנציה i32 מיועדים לאיתור היכולות החזקות והחלשות אצל הנבדק לצורך טיפול  בתקלות, בקשיים, בכאב ובמחלות. את האינטליגנציות ניתן לאמן, כמו שמאמנים שריר. מבחני אינטליגנציה חיוניים לצורך התפתחות, צמיחה, התאמה, מניעה, תחזוקה, טיפול ותיקון. (לוסקי 2005)

6.  תהליך האבחון

בתהליך האבחון נבחרו מבחני אינטליגנציה, מרבדים שונים.

 רובד הרוחני

 אבחון אותיות השם

שמות של אנשים הם צירופים של אינטליגנציות שמהם עולות משמעויות ויכולות שונות. שילוב האינטליגנציות המרכיבות את השם המלא של אדם מאפשרות התייחסות למבנה האישיות ופרופיל האינטליגנציות המרכיב את השם. שמו של האדם הוא המגבלה שלו וגם הפתח שלו לצמיחה. שמו של אדם הוא כמו זרע ממנו צומח העץ כולו, ועל כן צריך לבדוק אם בעל השם מחובר לשמו או שהיה מעדיף להחליפו, מה הן האינטליגנציות שהיו חסומות רק בגלל הדימוי שהשם העניק לבעליו וכד'.

באבחון אותיות מור אוהבת את שמה מאוד ומחוברת אליו.

למור כוח פנימי ממהות של אהבה (3). מור פועלת בחייה מתוך מקום של נתינה אמיתית. היא רואה את האחר ורוצה לתת לו מאהבתה הבלתי מותנית. מור רואה את הנתינה כהכרח בעולם וכעמוד תווך יסודי בחברה כולה (מ/2.4). את הנתינה שלה מור מיישמת בהקשבה ושמיעת  המשמעות שבדברים. היא מסוגלת למשמעת עצמית גבוהה ולשמיעת קולות, תדרים וצלילים שונים (ו/3). למור גם יכולת שלום גבוהה והיא מסוגלת להכיל את עצמה ואת כל המעשים שהיא עושה, לסלוח לעצמה ולחיות בסובלנות כלפי עצמה, וכלפי אחרים. מור הוא שוחרת שלום ותמיד תעדיף פתרון של הידברות ואהבה על פני אלימות ומריבה (ר/1.5).

 פירוש חלומות

חלום הוא עבודה רוחנית, סגירת מעגל, הדרכה או אזהרה באמצעות ראיה על חושית שמקושרת אל הנשמה. חלום שחולמים בא לספר לחולם משהו שלא ראה במציאות, והחלום מסייע לו לראות.

בפירוש חלומות  מור מספרת על החלום שזכור לה היטב על בית שמוציאים את תכולתו החוצה כדי לזרוק אתה ומור שואלת את בעל הבית אם היא יכולה לקחת משהו והוא מצביע על מה ומור בוחרת את הפסנתר, רק שביתה קטן מלהכיל את הפסנתר, פתאום האיש מתחיל לנגן ומור מתחילה לשיר איתו ויש קהל בקהל אנשים שמצביעים על מור וכאילו אומרים לה "תגבירי את קולך, לא שומעים, או איזה קול מגעיל יש לה". ומור נעלבת . ובעל הבית מתנה למור התניות ללקיחת הפסנתר. הוא מזמין אותה לביתו והיא נכנסת לבית שמבחוץ נראה עשיר ומלא כל טוב ומבפנים נראה עלוב ומסכן, האיש מראה למור כתובות מימי קום המדינה על הקירות ומספר עליהן והיא לא מבינה מה הוא רוצה. היא נאבדת בין חדרי הבית עד שמוצאת את האיש הזקן בסלון יושב  ומציע לקחת את מור הבית. הם נוסעים יחד בדרך שנראית למור כלא נכונה והיא מפחדת שמא יחטוף אותה או יתרחקו מידי ואומרת לאיש איך לנסוע, הוא משיב שלא תדאג שהוא יודע איך לנסוע ומיד הם מגיעים לביתה.

בפירוש החלום נראית בירור תחושת הנחיתות , השיפוט העצמי שיש למור על עצמה -ר'-שלום/1.5 (איך מסתכלים ומצביעים עליה) ועל הרצון לקבל לעצמה שהוא כל כך נמוך ש-רצון לקבל/1 (התניות ללקיחת הפסנתר). חוסר ההסתפקות והשמחה עם מה שיש למור -ג-עושר/2 (הכניסה לבית שנראה עשיר מבחוץ ומבפנים מסכן) , מור לא פתוחה לידע חדש, מרגישה שהיא יודעת הכל, לא מוכנה לסמוך על מישהו אחר 9-חיסון/פ-ממשלה/1.5 (נאבדת בבית, כתובות על הקיר, הנסיעה)

רובד שכלי

 שאלון ערכי חיים

שאלון ערכי חיים הוא כלי בסיסי להכנת מפת אינטליגנציות אישית. מטרת השאלון לבחון את רמת היכולת של הנבדק על כל אחת מ – 32 האינטליגנציות, איתור האינטליגנציות החזקות ותחזוקן ואיתור האינטליגנציות נחלשות ותיקונן, כדי להביא את האדם לאיזון.

ניתן לראות על פי מבחן ערכי חיים כי האינטליגנציות החלשות הן: רצון לקבל, ריפוי, טעם, שינה/תא (2.3), רצון לתת, עושר, חן, חופש, מחשבה, חיסון, בטן (2.4)

 רובד גופני

 אבחון כף יד

אבחון בכף היד היא כלי להתבוננות ואבחון. על פי כף היד ניתן לאבחן את מצבו הפיזי והנפשי של האדם. כף היד היא מיקרוקוסמוס של החיים ושל 32 האינטליגנציות או היכולת שיש לאדם. 

באבחון כף יד ניתן היה לראות שבשילוב הידיים אגודל שמאל על אגודל ימין- רצון לקבל, סגירות. כפות הידיים מזיעות (קבלה ש/1), ריבוי קווים ביד שמאל - חוסר כיוון (נ/1.5), אגודל פתוח ב-90 מעלות- משתפת, אצבעות מעוצבות (נתינה), לחיצת היד שברירית גבעת נוגה ( פ/1)  קשה ונמוכה, קו הלב (מ/2.5) ארוך- מעיד על רגישות  ,קיים סהר אך קטן מאוד בציפורן האגודל (1/9 חיסון),

אבחון לשון

גם אבחון בלשון הוא כלי להתבוננות ואבחון. אבחון חוכמת הלשון מבוסס על ספר היצירה, ובוחן את האינטליגנציות הרוחניות, השכליות והגופניות.

באבחון לשון עלה כי האינטליגנציות החלשות הן: ב/2- סימני שיניים, פ/1.5-סימני נשיכה,  ת/2-סימני נשיכה, ש/1- חתיכה חסרה, ז/2-חתיכה חסרה, ד/1.5 – נשיכה,  חיפוי לבן על כל הלשון/1.5, צ/2 -סדק

כל הממצאים- מעידים על קבלה.

אבחון שפת גוף

כמו היד והלשון, גם מבנה הפנים מבנה הגוף וצורתו מספרים על האישיות המסתתרת ומשקפים את הביטוי העמוק של הנשמה. באבחון שפת הגוף ניתן להתבונן על הגוף בהיבט של 32 אינטליגנציות, ולזהות מהן היכולות החזקות אצל האדם ומהן היכולת החלשות.

מאבחון שפת גוף עלה מור שמה את ידיה על איזור החלציים כביטוי  לחוסר בחיסון / ביכולת לפתור בעיות מורכבות. למור קו ימני וקו שמאלי מעל הגבות מיד על אנשים שמאוזנים בקבלה ונתינה מתוך אילוצים ומבנה החברתי ולא מתוך הרצון החופשי. מור מסמיקה ועיניה לחלוחיות- נפש כואבת ועדינה. היא מסתירה את כף היד כביטוי לחוסר ביטחון.

 סיכום האינטליגנציות החזקות והחלשות של המטופלת: 

7.  התוכנית הטיפולית

 על פי האבחונים ניתן לראות כי אכן האינטליגנציות שעלו אצל המטופלת, תואמות בחלקן את האינטליגנציות שעלו בחקירת תופעת הדימוי העצמי הנמוך.

 לכן במהלך עשרת מפגשי הטיפול אתמקד באינטליגנציות החופפות: ש,ר,פ, ת,9, צ, נ, ס.

על מנת להביא לאיזון בין הנתינה לקבלה.

8. טיפול על פי הרפואה המשולבת בשיטת לוסקי

 פואה משולבת היא שילוב הגישה המדעית, המתרכזת בהיבטים הפיזיים של המחלה,עם הגישה ההוליסטית, הרואה את גוף האדם כהשתקפות למתרחש בנפש.
הרפואה ההוליסטית, מתייחסת לרבדים הקשורים למערכות יחסים, לתסכולים, לפחדים, לתכונות אנושיות, הרגלי חיים, מחשבות, ערכים ואמונות, כמקור לתקלות ולמחלות.
הגוף אינו מתקיים כישות נפרדת, הגוף משקף את המתחולל בנפש. כל איבר בגוף מקושר למחשבות, לגישות ואמונות, לתחושות ורגשות, להתנסויות ולחוויות ובכל אחד מהם ליכולת לקבל על מנת לתת. חוסר הבנה של פעולת מנגנון "קבלה נתינה" הוא גורם סיכון ולמחלות.

"רפואה משולבת" משמעה, שילוב שיטות טיפול שונות (הוליסטיות ומדעיות( בסל הטיפולים כדי לתת מענה לריפוי גוף ונפש בארבעה רבדים: רוחני, שכלי ,רגשי וגופני.

לכל שיטה טיפולית יש היבט ותפקיד מרכזי לתיקון חוסר האיזון באחד מארבעת הרבדים. לכן סל הטיפולים מורכב משיטות טיפול שונות. כל שיטת טיפול נבחרת על בסיס יכולתה לטפל ברובד מסוים.

 רובד רוחני:

1. תרופות לוסקי- פעולות יומיומיות פשוטות מכוונות לקבלה או נתינה ולאימון ושינוי.

2. טיפול במדיטציה – מדיטציה נועדה להתבוננות פנימית, ולהגדרת הרצון וכיוונו. מדיטציית נשימות  - מטרתה להתחבר לרצון החופשי, להיות ב"לא כלום" שיש בו הכול – נשימה לתת ונשימה לקבל- אינטליגנציה רצון חופשי -א'. (ע"מ להתחבר לרצון לקבל ולדרך )

מדיטציה לקבלת אור ושורשיות- להתחבר לכוחות היקום ולביטחון שהם נותנים ולהעביר הלאה- מ,ש.

3. הילינג- לאיזון הצ'קרות – בייחוד הבסיס ומקלעת השמש, פתיחה של הכתר למילוי אור.

רובד שכלי:

1. טיפול הדמיה- המטופלת מתארת את הבעיה ומציבה על מיקום הבעיה בגוף, איפה זה כואב ואיך זה מרגיש. להתבונן, לתשאל, למצוא קשרי אינט' וכו.
2. דמיון מודרך – דמיון מודרך המראה סיטואציה שבה כולם אוהבים אותך ואת את עצמך ואת כולם- ר.
3. טיפול בפסיכותרפיה – שיחה על קבלה/ אי קבלה של המציאות, מציאת הרווח מהדימוי הנמוך, שינוי גישות ועמדות . "אמונה שמעצבת מציאות".
4. רשימת יעדים-  בארבעת משימות החיים ל-9 שנים קדימה. (נ-דרך)
5. הכנת מנטרה- עם המטופלת.

רובד רגשי:

1. טיפול בשילוב אומנויות.

א.ציור חופשי –כיוון שהמטופלת סגורה עדיין, הציור יכול לבטא את המילים שלא נאמרות ולאחר נשוחח ונתאר את התחושות והחוויה שעלתה בזמן הציור או בהסתכלות אחורה, הציור לא יהיה לתצוגה, אלא אם כן תרצה המטופלת.

ב.פיסול חופשי בחימר- לפסל בלי שיפוטיות או מודל רצוי- לתת לידיים לעבוד ללא מחשבה.

2. פסיכודרמה – "אני והדימוי העצמי שלי" – מטרת הפסיכודרמה להבין מה ומאיפה ואיך מתמודדים עם הדימוי העצמי וכיצד משנים אותו ורואים מהן נקודות התורפה. (לשוחח עם הדימוי העצמי ולהבין ממתי הוא הגיע, מאיפה ומה הרווח ממנו)

 רובד פיזי:

1. תזונה- לבדוק האם הדימוי הגופני של שלי מצריך תזונה חדשה ונכונה (מדברת על כך שאוכלת המון סוכרים ופחמימות פשוטות)..
2. פרחי באך – שילוב תמציות המתאימות לחזק את האינטליגנציות המתאימות:

3. טיפול בעיסוי משולב בהילינג – מטרתו של העיסוי לדעת לקבל – רצון לקבל  - ש'.

9.  להלן תוכנית טיפולית לעשרה מפגשים:

 מפגש 1:

              טיפול בפסיכותרפיה – היכרות מעמיקה יותר עם המטופלת.

                                                   שיחה על הבחירה בטיפול.

ניסיון להבין את המציאות איתה מתמודדת המטופלת. (אינטליגנציה  10).

                                              שיעורי בית: תרופות לוסקי.

               מפגש 2:

ציור חופשי –כיוון שהמטופלת סגורה עדיין, הציור יכול לבטא את המילים שלא נאמרות ולאחר נשוחח על הציור ונתאר את התחושות והחוויה שעלתה (הציור לא לתצוגה).

מדיטציית נשימות  – להתבונן בנתינה ובקבלה.

ציור האני החדש שנגלה בפני. (אינטליגנציית הרצון החופשי)

 מפגש 3:

תהליך פסיכודרמתי להבנת "אני והדימוי העצמי שלי".

הכנת מנטרה.

 מפגש 4:

שיחה על קארמה – על המחשבות שיוצרות אמונה , על דברים בעבר שעולים בדמות הדימוי העצמי.

קבלת בקבוק תמציות פרחי באך.

מפגש 5:

            שיחה על השפעת תמציות הבאך.

עיסוי  משולב בהילינג (רצון לקבל+אור ואהבה) +שיחה על התחושה של קבלה לעצמי    

בלבד.

מפגש 6:

מדיטציה לקבלת אור ושורשיות- להתחבר לכוחות היקום ולביטחון שהם נותנים ולהעביר הלאה- מ,ש.

פיסול חופשי בחימר- לפסל בלי שיפוטיות או מודל רצוי- לתת לידיים לעבוד ללא מחשבה.

שיחה על הפיסול, על התחושה וההרגשה בלי לשפוט.

מפגש 7:

טיפול הדמיה- המטופלת מתארת את הבעיה ומציבה על מיקום הבעיה בגוף, איפה זה כואב ואיך זה מרגיש. להתבונן, לתשאל, למצוא קשרי אינט' וכו.

שיחה על התהליך לאחר תקופה של טיפול.

מפגש 8:

תהליך פנים במראה –– תהליך בו המטופלת תוכל לקבל את עצמה ולאהוב את עצמה כמו שהיא (אינטליגנציה ר') +שיחה.

מפגש 9:

דמיון מודרך – דמיון מודרך המראה סיטואציה שבה כולם אוהבים אותך ואת את עצמך ואת כולם- ר.

הכנת רשימה של יעדים ל-9 שנים שיחה.

מפגש 10:

            שיחת סיכום היכן התחלתי, ואיפה אני היום.

10. סיכום

את תופעת הדימוי העצמי הנמוך ניתן לרפא על ידי איזון.
בעזרת טיפול והכוונה מתאימים ניתן להגיע לתוצאות מהירות וטובות. איתור נכון של האינטליגנציות החסרות והבאתם לכדי איזון יביא את המטופל לתוצאות הרצויות ולמטרות אותן הוא קבע בתחילת הטיפול.
מטרת הטיפול:
שיפור הדימוי העצמי וההתמודדות נכונה עם מצבים/תקלות שונים בביטחון עצמי.

 

 לסיכום, דימוי עצמי הוא מערכת מאורגנת של תכונות והערכות שהאדם מייחס לעצמו ומתנהג לפיהן. הדימוי העצמי שהאדם מסגל לעצמו הוא גורם חשוב בעיצוב התנהגותו. במשך כל החיים, משתנה הדימוי העצמי ומתאים עצמו לשינויים הגופניים, הנפשיים, החברתיים והשכליים שמתרחשים באדם.

על פי שיטת לוסקי, אדם חולה הוא אדם שחי בחוסר איזון או בתחושה של חוסר. אדם בריא חי באיזון או בתחושה שאינו חסר דבר ולכן שמח בחלקו. כאשר החוסר או תחושת החוסר מתמשכת האיזון מופר, מופיעים כאבים ומחלות כאות אזעקה. מחלה היא רצון שנוצר כתוצאה מחוסר שאינו מתממש לאורך זמן, או עודף שמציף את הכלי וסודק או שובר אותו. שורשי המחלה הוא שיבוש התקשורת בין הגוף והנפש. מחלה היא אוסף של אינטליגנציות חסומות.
טיפול בשיטת לוסקי הוא טיפול באדם ולא רק במחלה. הטיפול נעשה בדרכים מגוונות ברובד הפיזי, הרגשי , השכלי והרוחני על מנת לפתוח את החסימה, ולהביא את האדם לידי איזון גופני ונפשי.

11.  ביבליוגרפיה

 1.לוסקי, ד. (2005) 32 האינטליגנציות. מהדורה שנייה. תל אביב. הוצאת מכללת לוסקי.

2.לוסקי, ד. (2006) הרפואה המשולבת דרך 32 אינטליגנציות. תל אביב.

3.לוסקי, ד. (2007) אומניות כשפות לריפוי. תל אביב. הוצאת מכללת לוסקי.

4.לוסקי, ד. (2007) מבחני אינטליגנציה של הרפואה המשולבת. תל אביב.

5.תמיר, ע. (2002) גוף האדם – אנטומיה פיזיולוגיה ופתולוגיה. מהדורה חמישית.

6.לוסקי, ד.חזון הרפואה המשולבת, אתר מכללת לוסקי, נדלה בתאריך 05.05.09 - http://www.lousky.co.il/

7.  נדלה מאתר aguda.macam.ac.il/archive/612/61293/61293.doc בתאריך 06.05.09

8. נדלה מאתר demo.ort.org.il/clickit2/files/forums/669473046/869472068.doc

 בתאריך 06.05.09.

9.נדלה מאתר http://www.amit.org.il/director/july03/asor.htm8. בתאריך 07.05.09

10.   נדלה מאתר demo.ort.org.il/clickit2/files/forums/772030419/330771201.doc בתאריך 07.05.09

11.   נדלה מאתר demo.ort.org.il/clickit2/files/forums/772030419/630744469.doc בתאריך 07.05.09

12. נדלה מאתר  highlearn2002.cet.ac.il/upload/139/library/6193/i12668/Attachments/30471/עבודה%20בפסיכולוגיה.doc בתאריך 08.05.09

13. נדלה מאתר http://www.sikumuna.co.il/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%A1%D7%95%D7%9F בתאריך 08.05.09

14. נדלה מאתר  http://www.shoresh.org.il/spages/articles/main.aspx?ID=100 בתאריך 09.05.09

15. נדלה מאתר http://www.articles.co.il/article/32229/%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A7%20%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%99%20%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%20%D7%90%D7%A6%D7%9C%20%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D בתאריך 09.05.09

16. נדלה מאתר http://www.articles.co.il/article/32229/%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A7%20%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%99%20%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%20%D7%90%D7%A6%D7%9C%20%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D בתאריך 09.05.09

17. נדלה מאתר http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2099  בתאריך 09.05.09

18. נדלה מאתר http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%93%D7%90%D7%98 בתאריך 10.0.09

19. נדלה מאתר http://www.lousky.org/intelligenceTests.htm בתאריך 10.05.09

20. נדלה מאתר http://www.tevalife.com/article.asp?id=1351 בתאריך 10.05.09

21. נדלה מאתר http://www.tevalife.com/article.asp?id=1351 בתאריך 17.05.09

22. נדלה מאתרhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D72%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99#.D7.98.D7.99.D7.A4.D7.95.D7.9C_.D7.A4.D7.A1.D7.99.D7.9B.D7.95.D7.93.D7.99.D7.A0.D7.9E.D7.99  בתאריך 17.05.09