ד"ר דני לוסקי PhD

חנות ספרים, קלפים
מאת ד"ר דני לוסקי,
לחץ כאן.

להזמנת תור לטיפול
לחץ כאן

להזמנת תור לטיפול - לחץ כאן
מוקד ארצי להזמנת טיפולים אצל ד"ר דני לוסקי
1800-33-99-66  (שיחת חינם מכל טלפון)
info@lousky.co.il
לבירור אפשרויות טיפול,
ניתן להתקשר ישירות עם ד"ר דני לוסקי: 054-4497799
קליניקה: רחוב קויפמן 6, תל אביב, בית גאון, קומה 16

סוגי הפרעות קשב וריכוז:

הפרעות הקשב והריכוז מתחלקות לשלשה סוגים :

1. Attention-Deficit and Hyperactivity Disorder-ADHD
לרוב מתגלה בילדות המוקדמת, מתאפיין בעיקר בבעיית קשב בהיפראקטיביות ואימפולסיביות.
בעיית קשב:ילדים אלו מתקשים בכיתה בריכוז לטווח ארוך בנושא הנלמד. כל גירוי חיצוני אחר מסב את תשומת ליבם מהנושא. בעיה זו מביאה גם לקושי בארגון- והילדים נוטים שלא לסיים מטלות בהן החלו או לשכוח ציוד. לעומת זאת, הם מסוגלים להתרכז במטלה שהם אוהבים מאד, למשך שעות (טלוויזיה, מחשב ). מרכיב המוטיבציה של הילד קיים בתסמונת ומשפיע על התבטאותה לחיוב או לשלילה.
היפראקטיביות: ניתן לצפות בילדים אילו באי שקט פסיכו-מוטורי - הילדים קמים, יושבים, רצים,רבים ונמצאים בעימות מתמיד עם המבוגרים בסביבתם המיידית. ניתן לשים לב לחוסר ארגון בולט באי השקט. לעיתים קרובות חסר תסמין זה בבדיקה הקלינית אצל הרופא ולכן חשוב דיווח ההורים והמורים.
אימפולסיביות:קושי לשלוט בדחפים. ילדים אלו מתקשים להיכנס למסגרת חוקית של משחק או לחכות לתורם לשחק, הם מתפרצים לתוך דברי האחר ומשתתפים במשחקים מסוכנים מאד.ילדים שחייבים להיות כל הזמן בתנועה, לגעת ולשחק בכל דבר שנמצא בהישג ידם. קושי לשבת, מניעים רגליים וידיים ומתקשים למצוא מנוחה. האימפולסיביות, תבוא לידי ביטוי בכך שהם יפעלו מבלי לחשוב על תוצאות פעולתם וכן יביעו רגשות ללא כל איפוק.

מקפץ, מתנדנד ומתפתל במקום מושבו.
לעתים עוזב את מקום מושבו לפתע.
לעתים קרובות ממולל בידיים וברגליים
קושי בלעסוק בפעילות שקטה.
דיבור ממושך.


2. ADD - Attention-Deficit Disorder
ילדים הסובלים בעיקר מחוסר ריכוז, משתעממים מהר ומתקשים להתמיד במשימות. יש להם קושי בהתארגנות, בלמידת דברים חדשים, קושי בביצוע הוראות, בעיות זיכרון לא ברורות, איבוד של חפצים אישיים באופן תכוף, מעבר מהיר מדבר לדבר. ילדים עם הפרעה זו אינם היפראקטיביים או אימפולסיביים בד"כ, הם נחשבים לחולמניים, מפוזרים ואיטיים.

קושי בריכוז בפרטים קטנים.
קושי במתן תשומת לב.
קושי במעקב אחר הוראות.
קושי בארגון ובסידור.
מפוזר ושכחן.
דעתו מוסחת בקלות.


3. הפרעת קשב וריכוז "משולבת"- רב הילדים המאובחנים נכנסים לקטגוריה זו.


ילדים עם ADHD סובלים מפגיעה בתפקוד בתחומים שונים - בביה"ס, בבית ובקשר עם בני גילם. בביה"ס ההפרעה תתבטא בציונים נמוכים מהמצופה או פערים בציונים. כמו כן פגיעה ביכולת התארגנות והלמידה, קושי בהכנת שיעורים. בעיות התנהגותיות יתבטאו בקשיים הן בביה"ס עם מורים וילדים והן בבית עם ההורים.
ילדים נוטים לדחות ילדים בעלי ADHD בשל תוקפנותם, טווח הריכוז הקצר, האימפולסיביות שלהם ואי הציות לחוקים.
ילדים רבים יכולים להתאפיין בחלק מהתסמינים הללו, במשך תקופה מסוימת בחייהם, למרות שאינם סובלים מהפרעת קשב וריכוז. הם יתנהגו באופן שמפריע להתנהלות תקינה של הפעילות בגן או הלימודים בבית הספר. במידה והתנהגות זו הופכת לכרונית ומשפיעה על תחומים רבים בחיי הילד, אזי שאין זה עניין זמני ויש לטפל.


מבנה המוח הרגשי היוצר הפרעות קשב וריכוז

מבנה המערכת האנושית

כל אדם בנוי מגוף חומרי שמכיל שני מוחות: מוח רגשי עתיק, בעל שתי אפשרויות פעולה "הילחם או ברח " ומוח הגיוני אובייקטיבי, ומגוף אנרגטי שנקרא 'שדה אפס' או בשפת הניאו פסיכולוגיה ' שדה ? נפש'.

המוח הרגשי
תפקיד- אחראי על אספקת אנרגיה מוגבלת במצב חירום לשם המשך תפקודו של הגוף הפיזי, כאשר הנפש יוצאת מטווח הגוף הפיזי בעזרת המחשבה , אחראי על הרגשות שאנו חווים.
מיקום- המערכת הלימבית (הכוללת בין השאר את האמיגדלה וההיפותלמוס). מבנה נייח.
כמות אנרגיה- מייצר חשמל (אנרגיה) בכמות של 11 ואט.
מידע במערכת- מערכת מידע סגורה וקבועה הממחזרת מידע, מכיל את המידע הרגשי.
מודד על פי טוב ורע. חשיבה אסוציאטיבית

המוח ההגיוני
תפקיד- אחראי על קליטה ועיבוד של מידע, לימוד ושימוש בשפה, הבנת מוסיקה, לימוד קרוא וכתוב, קשב וריכוז, חיפוש משמעות ויצירת קשר עם העולם החיצון.
מיקום- קליפת המצח הקדמית- הניאו-קורטקס. מבנה נייח.
כמות אנרגיה- מייצר אנרגיה בכמות משתנה ומתחדשת.
מידע במערכת- מערכת מידע פתוחה המאפשרת נקודת מבט אובייקטיבית ובחירה.
מודד על פי נכון / לא נכון. חשיבה מסודרת, ליניארית.

שדה הנפש
תפקיד- אחראי על ההתפתחות שלנו. מזין את תאי הגוף במהלך היום ואת המוח במהלך הלילה.
מיקום- מבנה נייד.
כמות אנרגיה- מאגר אנרגיה אינסופי
מידע במערכת- מאגר מידע אינסופי, מכיל את כל המידע על ריפוי עצמי, המידע הקיים בתת-מודע ובעל-מודע.
מודד על-פי כן ולא (תחושת בטן) ידיעה ולא חשיבה.

במוחו של האדם קיימת רשת מידע שאחראית על רגשות ומחזורם ? המוח הרגשי. רשת מידע זו שולטת בתפיסת עולמנו הרגשי ביד ברזל ואינה מאפשרת לנו לצאת מתוך הלופ הרגשי.
מוחנו יוכל להבין את עולמנו אחרת בעזרת מערכת חלופית שעל האדם לבנות במוח שהתפתח מאוחר יותר במהלך האבולוציה ' הניאו-קורטקס ' או המוח ההגיוני ? אובייקטיבי.
ג'וזף לדו, פרופסור למדעי המוח באוניברסיטת ניו יורק, הוא מחלוצי מדעני המוח שיצאו לחקור את תחום המוח הרגשי ולענות על השאלה: כיצד יוצר המוח רגשות. במחקריו גילה פרופ' לדו כי המוח קולט גירוי מבחוץ, וקלט זה מועבר לחלקים שונים במוח בו זמנית. מעבר הקלט למוח הרגשי מהיר יותר וקצר יותר מדרכו של הקלט למוח ההגיוני.
לדוגמה: במוח הרגשי מוטבע מידע "אני לא מספיק טוב". כאשר נאמר משפט כמו "תראה מה עשית" המוח יתרגם את המשפט ל"אני לא טוב" ואותו אדם ירגיש עצב, עלבון או תסכול.
המוח הרגשי קובע את המציאות הרגשית וחוסם מעבר של מידע הגיוני ואובייקטיבי.
כאשר המוח הרגשי תופס פיקוד הוא אינו יכול לבצע פעולות בו-זמנית. כיוון שתפקידו להזין את התאים הוא אינו יכול גם לקלוט ולעבד מידע באותו זמן, דהיינו המוח ההגיוני אינו פעיל.
מה גורם למוח הרגשי לתפוס פיקוד? כיצד ניתן להביא את המוח ההגיוני לתפקוד לאורך זמן? לשם כך עלינו להבין את יחסי הגומלין בין המערכות.

הדינאמיקה בין המערכות
כאשר שדה הנפש נמצא בתוכנו אנחנו מלאי אנרגיה. השדה מזין אותו במידע כל זמן שהוא אתנו.
כאשר השדה נע החוצה או למטה, הפיקוד עובר למוח הרגשי. מוחנו נכנס למצב חירום, הוא הופך לגנראטור שיכול לספק אנרגיה בכמות מוגבלת ומכאן, זמן חייו קצר ללא תחנת הכוח שדה הנפש.
המוח הרגשי מייצר כמות אנרגיה מוגבלת שמותנית בכמות המידע הקיימת במערכת הרגשית. מערכת רגשית זו ממחזרת את אותו מידע שוב ושוב, בעזרת גירוי מן העולם החיצון. המוח הרגשי אינו מסוגל לעשות שתי פעולות בו זמנית. לכן באותו זמן שהוא עסוק בהעברת האנרגיה לגוף לשם תחזוקו, הוא אינו מייצר אנרגיה בנוירונים. המידע הקבוע במוח האחראי על יצור אנרגיה מתנוון בהדרגה. המוח נכנס בשלב מסוים למצוקה ומפסיק להזרים אנרגיה לפונקציות בהן הוא בוחר, לשם חסכון באנרגיה.

מה מנייד את השדה?
השדה נמצא במקום בו נמצאת המודעות שלנו. המחשבה שאנו חושבים ברגע נתון משקפת את הפוקוס שעושה המוח באותו רגע. כאשר אני חושבת: "מה יהיה מחר?" הפוקוס שלי הוא על מחר והשדה שלי נע מחוצה לי, אל זמן וירטואלי- עתיד.
הזמן הווירטואלי הוא אחד הגורמים העיקריים לניוד השדה. המחשבות שלנו רצות כל הזמן אל העתיד או אל העבר, בעוד הזמן הריאלי היחיד שקיים הוא ההווה.
כאשר אני חושבת "מה הוא חושב עלי?" הפוקוס שלי הוא על מישהו אחר, חיצוני, והשדה נע אליו.
משתנה נוסף המשפיע על ניוד השדה הוא האוטומט של המוח לעשות פוקוס על החסר, השלילי. המידע הרגשי במוח מבוסס ברובו על חסר, כלומר אנו רגילים לראות מה אין לנו. לדוגמה: אם אנחנו מרגישים שאין לנו כסף וניתקל באדם עשיר אנחנו באופן אוטומטי נעשה פוקוס על החסר שלנו בכסף ביחס אליו, ולא נראה את העובדה שאדם עשיר מייצג לנו אפשרות שעושר כספי נמצא בהישג ידינו. המחשבה "אין לי" מניידת את השדה למטה.
מחשבה מסיטה את שדה הנפש במהירות האור.
בכל רגע נתון יכולה להיות רק מחשבה אחת.
מחשבה המתמקדת בזמן הווה וחשיבה חיובית משאירה את השדה אצלנו.


מה קורה בהפרעות קשב וריכוז?


בזמן קליטה של מידע וריכוז קליפת המוח נמצאת במצב עירור.
גירוי חדש שאנו נתקלים בו גורם למצב עירור זמני בעוד גירוי רגשי גורם למצב עירור מתמשך. הפעלה מתמשכת של המוח הרגשי, גורמת לתהליכים הקוגניטיביים להתמקד בעירור הרגשי וכל הקלטים האחרים נחסמים.
אנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מניידים את השדה שלהם לאורך זמן. הפוקוס שלהם, תודעתם נמצאת רוב הזמן בעולם החיצוני להם. התנהגות זו נובעת בדרך-כלל כתוצאה של פחד .
מביקורת. ביקורת חוזרת גורמת לילד או למבוגר להיות קשוב לעולם החיצון כדי לשמור על עצמו מפני הבאות.
דמו לעצמכם מצב בו אתם ישנים בג'ונגל. מסביבכם חשוך ואינכם יודעים מה יש שם. אתם פוחדים, לכן אתם קשובים לסביבה: אתם שומעים כל צליל בעוצמה מאוד חזקה, אתם פוחדים מחרקים, זוחלים וטורפים. אתם מפזרים את הקשב שלכם החוצה ע"מ לשמור על עצמכם, ואתם לא יכולים להרפות ולישון. בסופו של דבר תירדמו כיוון שהמוח הרגשי מוגבל בכמות החשמל שהוא יכול לייצר לאורך זמן, והמערכת חייבת להיכנס למצב שינה כדי לא למות.
הילד פועל באותה צורה ולכן כל צליל שמחוצה לו נשמע לו חזק יותר ומפריע יותר. קול מזגן ברקע השיעור יכול להסית את הפוקוס שלו ויישמע לו הרבה יותר חזק מלילד אחר. הפוקוס שלו כל הזמן בחוץ.
היפראקטיביות הנלוות להפרעות הקשב היא תוצאה של עירור יתר בקליפת המוח. תנועות גוף מאפשרות שחרור מתח מהמערכת ויוצרות תנועה מהגוף אל המוח על-מנת לעזור למוח לייצר עוד חשמל.
הפרעות קשב ללא היפראקטיביות בדרך-כלל מלוות בהתנתקות מהמציאות, חלימה בהקיץ ועירור מופחת.
העירור הוא תוצאה של כימיקלים המופרשים במוח, והלקויות הן מצב של חוסר איזון בכימיקלים אלה.
התנהגות של ילדים שונה מזו של בוגרים וזאת כיוון שמערכת המידע הרגשית נסגרת סביב גילאי 12-13 ורק אז ביכולתה לייצר חשמל לבד לאורך זמן, כפי שתרמוס הוא מערכת סגורה השומרת על חום לעומת כוס שתייה. על מנת שמוחו הרגשי של ילד יוכל לייצר מספיק חשמל עליו לקבל גירויים רגשיים מהסביבה. למוח לא חשוב איזה מידע רגשי הוא מקבל: שלילי או חיובי. לכן ילדים צורכים יותר מידע או תשומת לב. אם המוח של הילד לומד כי המידע המהיר ביותר שהוא יקבל יהיה צעקות, כעס או כל צורה אחרת של תשומת לב, הוא יתרגל להתנהג בצורה מסוימת כדי לספק את צרכיו.
ילד אינו פועל בצורה מניפולטיבית באופן מכוון, אלא משתמש בדרכים אותם הוא למד.
למידע רגשי חיובי חשיבות מכרעת בבניית המערכת של הילד. ככל שיש לילד יותר מידע רגשי חיובי הוא ישמור את השדה שלו אצלו לאורך זמן. החסר הוא אחד הגורמים העיקריים לניוד השדה ולהרגל של המוח לעשות פוקוס על ה"אין".במקום על ה"יש". (2)


שיטות אבחון

הקריטריון לאבחון ADHD על פי VI DSM באנגליתDiagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders הוא ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, שמטרתו לאבחן ולסווג את הפרעות הנפש על פי תסמיניהן. את הספר מוציאה לאור האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית.

תנאי ראשון

ששה או יותר מהתסמינים הבאים של חוסר קשב התקיימו במהלך ששת החודשים האחרונים לפחות בצורה שהיא לא הסתגלותית ולא תואמת את רמת ההתפתחות של הנבדק:
1. לעתים קרובות אינו מקדיש תשומת לב לפרטים, או עושה שגיאות טפשיות בלימודים, בעבודה או בפעילות אחרת.
2. לעתים קרובות מתקשה לשמור על הקשב למשך זמן במטלות או במשחק.
3. לעתים קרובות נראה כמי שאינו מקשיב כשמדברים אליו.
4. לעתים קרובות אינו עוקב אחרי הוראות ומתקשה להשלים מטלות, כגון עבודות בי"ס, מטלות בעבודה וכו' (ולא כתוצאה מהפרעה מרדנית מתנגדת או מקושי בהבנת המטלות)
5. לעתים קרובות מתקשה בארגון מטלות ופעילויות.
6. לעתים קרובות נמנע, סולד או אינו מעוניין לעסוק בפעילויות הדורשות מאמץ מנטאלי ממושך (למשל לימודים בביה"ס או שעורי בית)
7. לעתים קרובות מאבד חפצים הדרושים למטלות או פעילויות (למשל עבודות בית מביה"ס, עפרונות, ספרים, כלי עבודה).
8. לעתים קרובות מוסח על ידי גירויים חיצוניים.
9. לעתים קרובות שכחן בפעילויות יומיומיות.



תנאי שני

שישה או יותר מהתסמינים הבאים של היפראקטיביות ואימפולסיביות התקיימו במהלך ששת החודשים האחרונים לפחות בצורה שהיא לא הסתגלותית ולא תואמת את רמת ההתפתחות של הנבדק:
היפראקטיביות
1. לעתים קרובות ממולל בידיים וברגליים או מקפץ בכיסא.
2. לעתים קרובות עוזב את כיסאו בכיתה, או במצבים אחרים בהם יש ציפייה שיישאר ישוב.
3. לעתים קרובות רץ או מטפס במצבים בהם לא נהוג לעשות זאת (במתבגרים או במבוגרים תיתכן תחושת אי-שקט עזה)
4. לעתים קרובות חש קושי לשחק או ליהנות מפעילויות פנאי בשקט.
5. לעתים קרובות נמצא בתנועה מתמדת, או מתנהג כאילו יש לו "מנוע בישבן".
6. לעתים קרובות מדבר ללא הפסקה.

אימפולסיביות
1. לעתים קרובות פולט תשובות לפני תום השאלה, או מתפרץ לאמצע המשפט.
2. לעתים קרובות מתקשה לחכות לתורו.
3. לעתים קרובות מפריע או מציק לאחרים (למשל, מתפרץ למשחקים, נוגע וכו').



גנטיקה
תמיכה משמעותית בבסיס נוירו ביולוגי ל-ADHD מתקבלת מהתחום הגנטי.
רוב העבודות מצביעות על מודל של מספר גנים הנמצאים והשפעה של גורמים סביבתיים. מחקרי אימוץ תומכים בבסיס גנטי של ADHD ומצביעים על אחוז גבוה יותר באופן משמעותי של ADHD אצל ההורים הביולוגים מאשר אצל ההורים המאמצים של ילדים עם ADHD. מחקרי תאומים אף הם תומכים באופן משמעותי בבסיס גנטי ל-ADHD, לאחים מתאם של 50% בעוד שלאחים למחצה 9%. Goodman & Stevenson 1989 דיווחו על מתאם של 51% לגבי היפראקטיביות בתאומים זהים לעומת 33% בלתי זהים. Biederman 1992 דיווח על סיכון מוגבר ל-ADHD באחים של ילד הסובל מ-ADHD 20.8% לעומת האוכלוסייה הכללית של הילדים (5.6%).
ב 1993 פורסם ב NEJM מחקרם Houser וחב' שדיווחו על קשר בין מוטציה בגן ה-Human thyroid receptor b (hTRb) שעל כרומוזום 3 לבין ADHD. 70% מהילדים (ו 42% מהמבוגרים) עם generalized resistance to thyroid hormone (GRTH) הפרעה נדירה שנגרמת כתוצאה מהמוטציה הזו, אובחנו כסובלים מ-ADHD. לעומת זאת לא נמצא שיעור מוגבר של GRTH או של הפרעה אחרת בתפקודי בלוטת המגן בילדים עם ADHD. חוקרים אחרים דיווחו על קשר ביןADHD ובין וריאנטים של הגנים של החומרים המעבירים גירוי במוח כמו דופמין.


נוירוכימיה
במאמר סקירה שהתפרסם בשנת 1987, סיכמו Zametkin & Rappoport כי לא נמצא בסיס לכך ששינוי פתולוגי של נוירוטרנסמיטור (חלבון המעביר גירוי בין תאי עצב) יחיד אחראי לתסמינים שלADHD.
Rogeness 1992 סקר את פעילות שלושת הנוירוטרנסמיטורים העיקריים המעורבים ב- ADHD, דופמין, נוראפינפרין וסרוטונין, והציעו כי שווי המשקל ביניהם הינו פקטור חשוב ביותר.
מודל נוסף שזכה להתייחסות הינו הקשר בין ריכוז, היפראקטיביות ועוררות, Voller 1991 הציעה שפעילות מוטורית מופרעת בשל נזקים בהמיספרה הימנית (חצי המו הימני) יכולה אולי לתרום להבנת ההיפראקטיביות ב-ADHD.

מודל נוירופסיכולוגי

Barkley 1997 הציע שהתסמינים ב- ADHD נגרמים על ידי הפרעה בוויסות תגובה לגירויים. ברקלי הסביר את הפגיעה כנובעת מתפקוד ירוד של הקורטקס הפרונטאלי-אורביטלי (קליפת המוח הקדמית הסמוכה לגלגל העין) והקישור שלו למערכת הלימבית (המערכת במוח השולטת על שינה וערנות, אפקט וכו). התוצאה היא תגובתיות יתר לגירויים ובאופן משני - הפרעה בקשב.
ברקלי מסביר את הסימפטומטולוגיה ב-ADHD על רקע היכולת של בני אדם לעכב תגובה לגירוי דרך ארבעה צירים :

הפרדה של אפקט - הפרדה של עובדות מהחלק האמוציונלי.
הארכה - רווח בין הגירוי לתגובה תוך שימוש בדימיון וב-working memory לשקול תוצאות עתידיות של הפעולה שתינקט.
הפנמה - של שפה-דיון מילולי פנימי וחיצוני תוך בחינת פתרון בעיות.
רקונסטיטוציה - השלב הסופי בעץ ההיררכי הזה של מערכת גירוי-תגובה, לעידון התגובה. לדעת ברקלי, ADHD הנה הפרעה התפתחותית שניתן להקל עליה סימפטומאטית אך בשלב זה אין ריפוי קבוע.
הערכה נוירופסיכולוגית של ילדים עם ADHD מתעדת בדרך כלל הפרעה בתפקודי הניהול (executive functions) המעורבים בתהליכי קבלת החלטות וביצוע יעיל ומבוקר שלהן.

(מתוך המלצות הועדה המקצועית מטעם האיגוד לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ההסתדרות הרפואית בישראל.המועצה המדעית הנחיות קליניות)

תחלואה נלווית

שיעור התחלואה הנלווית בגיל ביה"ס באוכלוסייה המופנית לטיפול הוא כ-60-70%. התחלואה הנלווית הנובעת באופן משני להפרעת הקשב כמו דיכאון משני לתסכולים החוזרים, לכישלון בלימודים ולדימוי העצמי הנמוך.
המודעות לתחלואה הנלווית חשובה מאוד בהיבט הקליני, מכיוון שבילד עם תחלואה נלווית ייתכנו סימנים שונים, מהלך שונה ותגובה שונה לטיפול מאשר בילד עם תסמונת הליקוי בקשב המלווה בהיפראקטיביות בלבד.


תסמונת הליקוי בקשב המלווה בהיפראקטיביות, הפרעה מרדנית ומתנגדת (oppositional defiant disorder) והפרעת התנהגות (conduct disorder)

כמחצית מהילדים עם הפרעת קשב יענו על הקריטריונים של אחת מההפרעות הנ"ל. כמעט כל הילדים מתחת לגיל 12 שלוקים באחת משתי ההפרעות עונים גם על הקריטריונים של תסמונת הליקוי בקשב המלווה בהיפראקטיביות. לעומת זאת, באוכלוסיית המתבגרים שכיחה יותר הפרעת התנהגות "נטו" (רק שליש יענו על קריטריונים של תסמונת הליקוי בקשב המלווה בהיפראקטיביות). המאפיינים את תת האוכלוסייה שבה קיימת גם הפרעת התנהגות הם מעמד סוציו-אקונומי נמוך, יותר סימפטומים של היפראקטיביות, יותר לקויות קריאה, יותר קשיים בתחום הכישורים המילוליים, וכמו כן יותר התנהגות אנטי-חברתית במשפחה הקרובה. הפרוגנוזה פחות טובה כאשר מתווספת הפרעת התנהגות לתסמונת הליקוי בקשב המלווה בהיפראקטיביות.

תסמונת הליקוי בקשב המלווה בהיפראקטיביות, הפרעות במצב הרוח (mood disorder) והפרעות חרדה

חוקרים שונים מתארים בין 15-75% מהילדים עם תסמונת הליקוי בקשב המלווה בהיפראקטיביות כבעלי הפרעה במצב הרוח.

הפרעה דיכאונית -יש שכיחות גבוהה יותר של דיכאון, המתוארת כקשורה לדימוי העצמי הנמוך של ילדים עם הפרעת קשב. נמצאה שכיחות גבוהה יותר בילדים להורים עם הפרעת קשב.
הפרעה דו-קוטבית - קיימות עדויות לקיום תת קבוצה שבה יש סימפטומים ברורים של מניה בנוסף להסתמנות הקלינית של הפרעת קשב. ההמלצה במקרים אלה היא לשקול שילוב בטיפול התרופתי גם של מייצב מצב-רוח.
הפרעת חרדה - בשכיחות של כ-25%, לעומת 5-10% באוכלוסייה הכללית. כמו לגבי דיכאון, גם כאן יש תת דיווח של ההורים יחסית לדיווח הילדים, דבר שמחזק את ההנחה לגבי חוסר מודעות של ההורים לגבי ההפרעות המופנמות של ילדיהם.
מדובר בעיקר על הפרעת חרדה כללית ((generalized anxiety disorder GAD במחקרים נמצאה בברור תגובה פחות טובה לתכשירים המעוררים כאשר קיימת גם הפרעת חרדה.


הטיפול הקונבנציונאלי בהפרעות קשב וריכוז


ההשוואה בין הטיפולים השונים ב-ADHD בעייתית בגלל ההטרוגניות של הילדים הסובלים מההפרעה, התחלואה הנלווית, המורכבות המשפחתית-קהילתית, וחוסר האחידות של הטיפולים השונים. התערבויות פסיכו סוציאליות לדוגמה אינן מפורטות בהרחבה ברוב המחקרים, ויש שוני רב ביניהן.
הגישה הטיפולית לילד עם ADHD הנה כוללנית ורב ממדית. הסימפטומים הספציפיים המודגשים אצל הילד, התחלואה הנלווית, הכוחות והבעייתיות השונה אצל הילד, במשפחתו, במערך בית הספר ובקהילה - כל אלה מכוונים אותנו לדגשים הטיפוליים. היבט חיוני ביותר בתכנון הטיפול הינו שילוב וגיוס הילד, המשפחה והמערך הרחב יותר של ביה"ס וקהילה להיות שותפים לטיפול. בתכנון הטיפול יש להעריך את הסימפטומים של הפרעה בריכוז, אימפולסיביות והיפראקטיביות המצריכים התערבות תרופתית (וכן סימפטומים נלווים כגון דיכאון, חרדה, הפרעות התנהגות שלעיתים מצריכים התערבות תרופתית); קשיים לימודיים, חברתיים, בתחום הספורט - הדורשים התייחסות ספציפית של הוראה מתקנת. ריפוי בעיסוק, טיפול התנהגותי- תמיכתי ועוד. הטיפול חייב לכלול התייחסות מתאימה בביה"ס תוך תאום עם הגוף המטפל.
תכנון הטיפול צריך להתייחס כמובן לצדדים הרגשיים של הילד ומשפחתו. על הטיפול להתייחס לחוויות הכישלון, השונות, לתסכולים החוזרים, לדימוי העצמי הנמוך לעיתים במשפחה ובחברה, ולהפרעות הנלוות (חרדה, דיכאון, הפרעות התנהגות ועוד).
מקרים קשים של ADHD מצריכים לעיתים סביבה מובנית ביותר עם גבולות ברורים בנוסף לטיפולים התרופתיים ולהתערבויות הפסיכו סוציאליות.
יעוץ חינוכי ומתן מידע לילד, למשפחה ולצוות ביה"ס - הינו צורך בסיסי. המידע כולל פרטים לגבי הסימפטומים השונים של ההפרעה, אזורי תפקוד אישי ומשפחתי שנפגעים כחלק מההפרעה, אטיולוגיה (כולל התייחסות לצד התורשתי), אפשרויות הטיפול השונות, השפעות ותופעות לוואי אפשריות של הטיפול התרופתי, המהלך הצפוי של ההפרעה, אפשרויות פרוגנוסטיות, עקרונות בסיסיים של עיצוב התנהגות ודרכים לעבוד עם הילד בבית הספר.
יש להתייחס לאמונות מקובלות לגבי ADHD ולהבהיר כי ADHD לא נעלם בגיל ההתבגרות ושהתכשירים המעוררים אינם גורמים להתמכרות ויעילותם לא נפסקת בגיל ההתבגרות.
הדרכת הורים מתבצעת להורה אחד, לזוג ההורים, או בקבוצות הורים. מטרתה היא לעזור להורים להבין את הילד ועם מה הוא מתמודד, ולשנות את דפוסי התנהגות של ההורה שמגבירים את קשייו של הילד. חיוני שהמטפל יוכל להבין את נקודת מבטו של ההורה ואת הקושי בחיי היום-יום עם הילד ההיפראקטיבי.
אחד הקשיים המשמעותיים של הטיפולים הפרמקולוגיים והפסיכוסוציאליים ב-ADHD הוא החזרה של הסימנים כשהטיפול נפסק וחוסר היכולת להכליל לסיטואציות אחרות את שנלמד בהקשר מסוים. סולמות הערכה מסוימים יכולים לעזור בניטור השיפור במהלך למשל Conner או למשל CPT Continuous Performance Test



טיפול תרופתי

ההחלטה להתחיל בטיפול תרופתי מתבססת על איבחון של ADHD ועל משך קיומם של סימפטומים שהינם חמורים דיים כדי לגרום לנזק תפקודי. הקלינאי מביא בחשבון את שבטיפול התרופתי מול הסיכון והנזק שגורמים סימפטומים לא מטופלים, והתועלת שתתקבל מטיפול תרופתי בהשוואה לטיפולים אחרים.

מתן טיפול תרופתי
צריך שיתוף פעולה של ההורים, הילד ולעיתים צוות ביה"ס לשם התמדה בפרוטוקול טיפולי. טיפול תרופתי יכול להיכשל בשל חוסר הבנה של ההורים לגבי נחיצותו, חוסר השגחה ותשומת לב מספיקים של ההורים, אי הבנה לגבי הוראות מתן התרופה, זמני לקיחה בלתי אפשריים ודינמיקה משפחתית. ילדים ומתבגרים צריכים להיות שותפים אך לא האחראים ללקיחת התרופה.

ניטור יעילות הטיפול התרופתי
יש צורך במעקב צמוד של הקלינאי להערכת יעילות התרופה והתאמת המינון תוך קבל מההורים ומביה"ס, אם הסימפטומים אינם חמורים מחוץ למסגרת הלימודים, אזי במתן ריטלין יש להקפיד על הפסקת טיפול בסופי שבוע ובחופשות, כדי להקטין תופעות לוואי ולהעריך מחדש, כל שנה, את נחיצות הטיפול התרופתי.



1. תכשירים מעוררים ( סטימולטים)

תכשירים מעוררים משמשים לרוב כתרופת בחירה הראשונה כ ADHD . התכשירים המעוררים יעילים, לפחות בטווח הקצר.
תכשירים מעוררים ובעיקר ריטלין, הם התכשירים שנחקרו אולי יותר מכל תרופה אחרת (60 שנה של ניסיון קליני ומספר גדול מאוד של עבודות מחקר), יתרון נוסף בשימוש הו העובדה כי תופעות הלוואי הינן לרוב קלות והפיכות, ההשפעה מושגת באופן מהיר, וניתן לרוב לנבא תגובה טובה לתכשיר כבר ממנה אחת.
רוב הילדים ההיפראקטיביים (כ- 70%) משתפרים תוך שימוש בתכשירים המעוררים. מחקר שנערך לאחרונה ובדק תגובה למינונים שונים של ריטלין(methylphenidate) ושל דקסטרואמפטמין מצא שעד כ- 96% מהילדים עם ADHD השתפרו מבחינה התנהגותית.
השיפור תוך קבלת תכשירים מעוררים הינו של מדדים התנהגותיים וקוגניטיביים. ילד יחשב כמגיב באופן חיובי לתכשיר אם שיווי המשקל בין שיפור הסימפטומים לבין תופעות הלוואי נוטה כמובן לראשון. מבין התכשירים המעוררים, ריטלין נמצא בשימוש נרחב. בארה"ב משתמשים גם בדקסטרואמפטמין, או תערובת איזומרים של אמפטמין (אנדרל).

תכשירים בעלי פעילות ארוכת טווח יעילים יותר לשימוש באותם ילדים שסובלים מתופעת rebound קשה של הופעת סימנים מוגברת בתום 3 שעות פעילותו של הריטלין, או לאלה שזקוקים ליותר ממנה אחת של ריטלין ומתקשים לעמוד בכך.

יש ילדים שנעזרים בתכשיר ריטלין עם שחרור מושהה (Ritalin SR sustained release) באותה מידה כפי שנעזרו בריטלין הסטנדרטי, ויש כאלה שעבורם התכשיר בעל השחרור המושהה הוא יעיל פחות מאשר שתי מנות של התכשיר הסטנדרטי. כיום נכנס לשימוש תכשיר ריטלין ארוך טווח בשם קונסרטה (concerta) הפועל עד 12 שעות.
תכשיר נוסף בעל פעילות ארוכה יותר הינו הפמולין. תכשיר זה הינו בעל הפוטנציאל להתמכרות הנמוך ביותר מבין התכשירים המעוררים. ניתן לתת אותו לרוב פעם אחת ביום, אם כי יש ילדים שיהיה צורך לתת אותו פעמיים ביום לקבלת השפעה טובה. מדווח על תופעות לוואי של תנועות לא רצוניות, הפרעת שינה, הפרעה בתפקודי כבד ואפילו נדיר ביותר אי ספיקה כבדית חריפה.
יש צורך במעקב סדיר של תפקודי כבד בזמן לקיחת פמולין.



ריטלין

מתחילים במינון נמוך פעם ביום ועולים לפי צורך קליני עד להשגת תגובה קלינית טובה עם מינימום של תופעות לוואי. מתן התרופה לאחר ארוחות מקטינה את האפקט האנורקטי שלה. לריטלין יש שולים רחבים של בטיחות. תופעות הלוואי עולות באופן ליניארי עם המינון. תופעות הלוואי השכיחות הן גרית יתר, כאבי ראש, כאבי בטן וירידה בתאבון. תופעות אלה הן הפיכות וחולפות תוך ימים או שבועות או עם הקטנה במינון הריטלין. ירידה קלה בתאבון קיימת כמעט בכל המקרים וניתן להתגבר עליה ע"י מתן התרופה לאחר ארוחת הבוקר או הצהרים, וע"י העברת הארוחה העיקרית לערב. במקרה של תופעות לוואי קשות יותר או שאינן חולפות יתכן צורך להפסיק את התרופה.
תתכן תופעה של rebound שמתבטאת בעוררות מוגברת, פעילות יתר, שטף דיבור, עצבנות והפרעות בשינה שמופיעים עם גמר פעילות המנה האחרונה של הריטלין לאותו יום או עם הפסקה חדה של מינון גבוה של ריטלין. הטיפול בתופעה זו כולל בדרך כלל מעבר לתכשיר סטימולנטי ארוך טווח או, במקרים מסוימים, תוספת של קלונידין למשל. הריטלין יכול לגרום לשיפור או להחרפה במצב רוח נרגז. לעיתים מופיעה דיספוריה תוך שימוש בריטלין, שיכולה לחלוף עם הורדת המינון, ואם לא, עלולה להצריך החלפה לתכשיר אחר.

השימוש בריטלין בילדים עם טיקים הינו נושא השנוי במחלוקת בגלל הדאגה מהופעת טיקים תוך שימוש בריטלין. עד 60% מהילדים עם ADHD יפתחו טיקים קלים עם התחלת מתן ריטלין, אשר יחלפו באופן ספונטני. בילד עם ADHD ועם היסטוריה אישית או משפחתית של טיקים יש להשתמש בריטלין תוך זהירות ושיקול דעת קליני. אם יופיעו טיקים תוך מתן ריטלין יש לעקוב, להוריד מינון או לעבור לתרופה אחרת. בילדים המאובחנים כסובלים מטורט או מטיקים כרונים, ואשר סובלים בנוסף מ- ADHD, ריטלין במינון נמוך ישפר לרוב סימפטומים של הפרעה בריכוז והפרעות התנהגות מבלי להחמיר באופן משמעותי את חומרת הטיקים.
אפשרות של האטה בצמיחה לגובה תוך מתן ריטלין הייתה נושא שנחקר רבות. לא נמצאה עדות לכך. הקפדה על תזונה תקינה למרות השפעת הריטלין על התאבון, ותקופות של הפסקת תרופה (סופי שבוע וחופשות), מסייעים לשמירה על מאזן צמיחה תקין, אולם במקרים רבים עדיף להמשיך בטיפול באופן קבוע ללא הפסקות.
לריטלין יש מעט מאוד תופעות לוואי קרדיווסקולאריות ואין עדות לכך שהוא מוריד סף לפרכוסים.



2. תכשירים אנטי דיכאוניים טריציקלים (TCAs)

למרות שתכשירים אלה נחקרו הרבה פחות מריטלין, נערכו מחקרים מבוקרים שהדגימו את יעילותם בטיפול בילדים ובמתבגרים עם ADHD ל TCAs שולים צרים יותר של בטיחות בשימוש מאשר לריטלין. הם נחשבים לתכשירים של הקו השני: לאלה שלא הגיבו לטיפול בריטלין או שפיתחו תופעות לוואי כגון דיכאון משמעותי או החרפה של טיקים תוך מתן ריטלין.
ל- TCAs משד פעילות ארוך יותר מלריטלין, ואין בעיה של rebound,
החסרון של השימוש בתכשירים אלה הוא הפוטנציאל לתופעות לוואי קרדיו-וסקאריות חמורות ובעיקר בילדים לפני גיל ההתבגרות, סיכון בלקיחה מקרית או מכוונת של מינון יתר, ישנוניות ותופעות לוואי כמו עצירות, עצירת שתן, יובש בפה וכו'. תיתכן ירידה ביעילות עם הזמן.

לדסיפרמין (דפרקסן) פחות תופעות לוואי אנטיכולינרגיות מלאימיפרמין, והינו בעל יעילות מתמשכת, המושגת באופן די מהיר, אם כי במידה פחותה מזו של הריטלין. יש דיווחים על יעילות מסוימת של נורטילין בשיפור סימפטומים של ADHD בילדים ובמתבגרים. אין לו שימוש רחב כיום. תוארו מקרים בהםקלומיפרמין (אנפרניל, מרוניל) היטיב עם סימפטומים של הפרעת קשב,
ונראה שתכשיר זה יכול להוות קו נוסף של טיפול ב-ADHD עם תסמונת טורט והפרעה כפייתית- טורדנית.
לאחרונה מתרבים דיווחים על יעילות אפשרית בטיפול ב-ADHD של תכשירי חוסמי קליטה מחדש סלקטיבים מסוג נוראדרנלין.NRI noradrenergic reuptake inhibitor כגון רבוקסטין ואטומוקסטין,



התערבויות פסיכוסוציאליות

טיפול התנהגותי
בטווח הקצר, טיפול התנהגותי משפר סימפטומים התנהגותיים, כישורים חברתיים ותפקוד אקדמי, אך הוא פחות יעיל בשיפור ההפרעה בקשב ובהפחתת ההיפראקטיביות והאימפולסיביות, הבעיה העיקרית בטיפול התנהגותי לילדים עם ADHD היא חוסר יכולת לשמר ולהכליל ולהרחיב את אותם שינויים שהושגו, ככלל, יעילות טיפול התנהגותי בלבד פחותה מיעילות טיפול תרופתי בלבד, ורוב המחקרים המבוקרים מדווחים על ערך מוסף מוגבל לשילוב טיפול התנהגותי ותרופתי,
בבית הספר רצוי להקפיד על סביבה מובנית, חוקים ברורים ומעקב שוטף, תוך שימת לב למתן חיזוקים חיוביים על התנהגויות רצויות.
דווח גם על סיוע בטיפול בעיקרון ההיזון החוזר ביופידבק), אולם העדויות לא חד משמעיות ואין מחקרים רחבי טווח.
טיפול קוגניטיבי
יש המוסיפים גם מרכיב של טיפול קוגניטיבי, בעיקר סביב רכישת שליטה עצמית, יכולת הסתכלות עצמית, מציאת דרכי פתרון יעילים יותר. גם כאן תועד כשל בהכללת הנלמד לסיטואציה של למידה בכיתה, למשל. יתכן ויש צורך בלמידה תוך עדי עשית מטלה כפולה dual taskאין לכד תימוכין מספיקים בינתיים 1996 Weiss.
הדרכת הורים
ההורים מקבלים יעוץ לתת לילדיהם הנחיות ברורות, לחזק אותם בעבור התנהגויות רצויות ולהתעלם מאחרות. פעמים רבות להורה עצמו יש ADHD ועליו להתמודד בעצמו עם קשייו, עם ההפרדות שעליו לעשות בין חוויותיו ותסכוליו בשל כך לבין מה שחווה הילד, ומאידך להשתמש ביכולת שלו להבין את הקשיים והתסכולים שחווה ילד עם ADHD. ההדרכה יכולה להיעשות לזוג ההורים או בקבוצת הורים לילדים עם ADHD.
טיפול משפחתי
מוצע כשהקשיים בהתמודדות עם הילד ההיפראקטיבי תורמים לחוסר תפקוד ברמה משפחתית או מחריפים בעייתיות קיימת ומקשים על המשפחה להתמודד באופן בונה.



שיטת לוסקי

על פי שיטת לוסקי האדם והעולם מחולקים ל-4 רבדים- פיזי, רגשי, שכלי ורוחני המבטאים
את השלם. הגוף הוא ביטוי של עולם הרגש. הרובד הרגשי הוא ביטוי של עולם השכל (העמדות והאמונות). הרובד השכלי הוא ביטוי של העולם הרוחני, שהוא היכולת להגדיר את הרצון לתת או לקבל ולקבוע את הכיוון באופן חופשי. הרבדים השונים מעידים על אותה התופעה בשינוי צורה. חוסר איזון יופיע כאשר אדם פועל רק בתוך רובד אחד ואינו נע בין הרבדים ואינו משלב את הצרכים השונים. . (דני לוסקי 2006)
שיטת לוסקי מתייחסת לרבדים הקשורים למערכות יחסים, לתסכולים, לפחדים, לתכונות אנושיות, הרגלי חיים, מחשבות, ערכים ואמונות, כמקור לתקלות ולמחלות.
הגוף אינו מתקיים כיישות נפרדת, הגוף משקף את המתחולל בנפש. כל איבר בגוף מקושר למחשבות, לגישות ואמונות, לתחושות ורגשות, להתנסויות ולחוויות ובכל אחד מהם ליכולת לקבל על מנת לתת. חוסר הבנה של פעולת מנגנון "קבלה נתינה" הוא גורם סיכון ולמחלות. השיטה משלבת שיטות טיפול שונות (הוליסטיות ומדעיות) בסל הטיפולים כדי לתת מענה לריפוי גוף ונפש בארבעה רבדים: רוחני, שכלי ,רגשי וגופני.
לכל שיטה טיפולית יש היבט ותפקיד מרכזי לתיקון חוסר האיזון באחד מארבעת הרבדים. לכן סל הטיפולים מורכב משיטות טיפול שונות. כל שיטת טיפול נבחרת על בסיס יכולתה לטפל ברובד מסוים




קשב וריכוז לפי שיטת לוסקי

שיטת לוסקי מטפלת באמצעות אימון ושינוי ערכי חיים. מטרת האימון והשינוי ליצור איזון.
כדי לחיות חיים טובים צריך להיות איזון בין הגוף והנפש, צריך ליצור איזון בין הרצון לקבל ובין הרצון לתת. אנו בודקים איזו אינטליגנציות נמצאות בחוסר או בעודף.
אנו מבינים שבעיית ילדי ADHD היא העברת אינפורמציה מסינפסה אחת לשנייה כי ישנה ירידה בדופמין של המוליך העצבי.
הגורם לבעיית קשב והיפראקטיביות.
עלינו לעורר את הדופמין כדי לגרום לידי ADHD להיות קשוב ורגוע.

אינטליגנציה שנפגעה:

כ' – היכולת לחולל שינוי פנימי ולהעביר הלאה
כדי ליצור מוליכות יותר טובה צריך להשתמש בשפות המרובות .
אנו מבינים שילדים אלו נולדו שונים מילדים אחרים והם זקוקים ליותר משפה אחת כדי להתפתח וללמוד. כאשר הם נמצאים בכיתה רגילה הם מאבדים עניין מהר ומשתעממים, לכן ככל שנקפיד לעניין אותם עם אומנויות שונות או דרכים אחרות ללמוד הם יהיו יותר קשובים ומוכנים לתת מעצמם.
לכן ילדים בעלי קשב וריכוז צריכים וזקוקים לדרכים אחרות כדי ללמוד ולתפקד ביום יום שלהם.

הרווח האישי של ילדים אלו הינו תשומת לב יתרה ומידית, אשר הם מקבלים אותה גם עם היא חיובית או שלילית.
למוח לא חשוב איזה מידע רגשי הוא מקבל: שלילי או חיובי. לכן ילדים צורכים יותר מידע או תשומת לב. אם המוח של הילד לומד כי המידע המהיר ביותר שהוא יקבל יהיה ביקורת,צעקות, כעס או כל צורה אחרת של תשומת לב, הוא יתרגל להתנהג בצורה מסוימת כדי לספק את צרכיו. הוא מאמן את האינטליגנציה החלשה שלו ועובד עליה כל הזמן עם היא חיובית או שלילית מה שגורם לתקלה או למחלה.




רבדים
רובד רוחני חוסר יכולת לאזן בין נתינה לקבלה, חוסר ברצון החופשי, חוסר ייעוד, קושי להיות בחיבור עם האני העליון, חוסר בתכלית
רובד שכלי קושי להאמין ( בעצמו, בסביבה, בחיים ובקדושת האל)
אין מיקוד בחיים וחוסר יכולת לחולל שינוי פנימי ולהעביר הלאה.
רובד רגשי מתח נפשי, חסימה רגשית, חוסר אהבה עצמית, חוסר ביכולת להראות אהבה, הרגשת בושה, הרגשת אשמה, דיכאון, חוסר שמחה, חוסר אחדות והרמוניה.
רובד פיזי הרגלי תזונה לא נכונים, הפרעות במערכת העצבים, חרדות, חוסר ביטחון, אלימות, התפרצויות זעם, דיכוי, הפחדה, חוסר יכולת להתרכז, היפראקטיביות , מופנמות, מצבי רוח מתחלפים,ליקויים בקואורדינציה ובמיומנויות המוטוריות, ליקויי בדיבור, אלרגיות.

אינטליגנציות שנפגעו רובד פיזי רובד ריגשי רובד שכלי רובד רוחני
ע - יכולת משחק, הגיון, מיון, עיבוד, ניתוח, שאלה וחקירה. היכולת לשחק את החיים.
אין מעבר של אינפורמציה בעצבים לכן אין מידע או שהמידע נקטע. לכן הם צריכים לשחק את החיים
6 - היכולת לחזק את השונות כדי ליצור אחדות והרמוניה .
הם שונים מאחרים ואנחנו מנסים לגרום להם להיות דומים לאחרים, במקום לתת ביטוי לשונות שלהם.

כ- היכולת לחולל שינוי פנימי, להיות בתנועה ולהעביר הלאה.
הם צריכים ללמוד לחולל שינוי במחשבות שלהם כדי שיוכלו לעבור הלאה ולהתקדם בדרכם.

איזון בין נתינה מ' לקבלה ש' ישנו חוסר מעבר בין נתינה לקבלה אין זרימה ביניהם


טיפול

תיאור מקרה:

א'. בן 16.5 נער מופנם ועם קשיי התבטאות ואי יכולת תפקודית בכיתה, חוסר ביטחון והתבודדות טוטאלית חברתית.
א' הגיע אלי לאחר שההורים נואשו עם הטיפולים הקונבנציונאליים והחליטו לנסות שיטה אחרת. א' הובחן בהפרעת קשב וריכוז ADD .
קושי בריכוז בפרטים קטנים,קושי במתן תשומת לב ,קושי במעקב אחר הוראות, קושי בארגון ובסידור, מפוזר ושכח, דעתו מוסחת בקלות חש חוסר ביטחון עצמי ומופנמות חברתית ואישית.


מטרת הטיפול
1. לחזק את בטחון העצמי
2. לשפר את קשב והריכוז
3. להיות פחות מופנם ויותר חברותי

טיפול
ברובד הפיזי
תזונה
טיפול תזונתי חייב להיות חלק מרכזי בילדים הסובלים מ-ADHD ו- ADD
מניעת: סוכרים, חומרים משמרים וצבעי מאכל, כמות גדולה משלושת המרכיבים הללו יכולה לגרום לתגובה רעלית. מומלץ להורים לקנות מזון טרי ולהכין את המאכלים בעצמם.
ויטמינים מקבוצת B מרפאים עצבים מתוחים : אורז חום, שמרי בירה וירקות עליים .
ילדים אלו סובלים מעודף נחושת או עופרת בדמם לכן מומלץ מזונות עשירים בוויטמין C שמסייעים לניקוי הרעלים הללו מהגוף.
חוסר בברזל בדם : לתת כפית מולסה (ללא גופרית) ביום
להקפיד לשתות כמות מים גדולה ביום
שלבו בארוחות הרבה ירקות, דגים, עוף רזה או הודו
ישנה חשיבות גדולה מאוד לארוחת הבוקר כי היא קובעת את איזון הביוכימי למשך כל היום
לבדוק עם ילדיכם רגיש למזונות אלרגניים כגון: חיטה, מוצרי חלב, תירס, שוקולד, בוטנים, פירות הדר, סויה, צבעי מאכל וחומרים משמרים.

פרחי באך לפי הרבדים
רובד פיזי :
ע – GENTIAN מתאים לילדים שנכשלים בלימודים ונכנסים לדיכאון, חוסר ביטחון ואמונה בעצמו
ע- WHITE CHESTNUT נשלט ע"י מחשבותיו מחשבות טורדניות, לא נרדם, אובדן ריכוז, ביטול לחיים.
נ- OAK ילדים מוטרדים, עצבניים עם התפרצויות של כעס, היפראקטיביים, נמצאים כל הזמן בהישרדות, אימפולסיביות קיצונית, אינו יודע לקבל.
ס- פזיז, אין לו סבלנות, מרגיש לבד, עושה מהר מדי, אחרים איטיים יותר, קוטע באמצע הדיבור
רובד רגשי :
6 – VERVAIN קושי בשינה, מאשים, קשה לו עם רעש, אימפולסיבי, אלים, עצבני, מתח גבוהה, ירידה במערכת החיסונית, חוסר שקט פנימי.
4- CHERRY PLUM פחד מאיבוד שליטה, חי באשליה, מתגונן


רובד שכלי:
כ – WALLNUT רגישות יתר לסביבה , שינוי פיזי או מהותי בחיים, זקוק להרגיש מוגן, מושפע מהחיצוני קושי להסתגלות לחיים, , נגעל מעצמו, שינוי יכול לגרום לו לנפילה.
כ- CRAB APPLE סגור, פרפקציוניסט, התנהגות כפייתית, יכול לחוש גועל מעצמו, אלרגיה, התעללות
רובד רוחני:
מ – CHICORRY צורך להיות במרכז העיניים, אגוצנטריות, אהבה על תנאי, מניפולטיבי, דורש תשומת לב יתרה.
ש- CENTAURY מושפע בקלות, לא יכול לעמוד על שלו, דימוי עצמי נמוך , למראית העין הכל בסדר אבל בפנים סובל,לא יודע להגיד לא.

עיסוי
מטרתו הינו להגביר את תחושת הרגיעה ולריפוי ויכול להשפיע לטובה גם על האיברים הפנימיים.
גופינו מורכב מרשת חכמה של שרירים, רקמות רכות ומבנים עצביים המתקשרים אחד עם השני. הפרעה או חוסר איזון ברקמות הרכות, עלולים לגרום או לתרום לחוסר איזון במקום אחר בגוף.

דיקור
ש קבלה ראש המרידיאן השולט GV 20
מ נתינה בטן מרידיאן ההיווצרות CV 7
כ חיים אף ימין המעי הגס LI 20
6 אחדות אגודל שמאל ריאות LU 10
ע שחוק/מוח יד שמאל לב HT 3


רובד רגשי

טיפול ב שילוב אומנויות
שילוב אומנויות הוא כלי טיפולי אשר שייך לרובד הרגשי ולכן פועל באופן אפקטיבי מאוד כטיפול בחוסר איזון רגשי. האומנויות השונות מאפשרות ביטוי רגשי עמוק שמוביל לתחושת שחרור ופורקן רגשי. מומלץ לעסוק לפחות בסוג אומנות אחד אשר מאפשר לרגש להתבטא ו"לדבר" בשפתו שלו ובאופן חופשי. שילוב אומנויות היא דרך נחוצה עבור המטופל על מנת לאפשר לרגש לבטא את עצמו החוצה. המלצה לעסוק באחד מסוגי האומנויות הבאות: ציור, פיסול, שירה, נגינה, רישום, תיפוף, ריקוד (לשחרור ההצפה באינטליגנציות הרגשיות(
חשוב כדי ליצור אחדות והרמוניה רגשית , ללמוד לקבל את השונה ואת השונות הפנימית של המטופל.


טיפול בפסיכודרמה
פסיכודרמה מחברת את האדם אל היצירתיות והספונטאניות שטמונים בו. היא עוזרת לשחרר את הרגש ולראות את התמונה באופן שונה.היא עושה שימוש בחושים שונים: דיבור ושיתוף, כתיבה, ציור, תנועה, משחק ועובדה קוגניטיבית המעבדת את החומרים שעלו בזמן ההתנסות החושית. ניתן לעלות בטפול סיטואציות אין סופיות, ניתן לקחת סיטואציה מחיי היום יום שבו הם מתקשים לתקשר או שנוצר איזהו מחסום רגשי. בדרך זו יוכל במטופל להזדהות עם המקום של ההורה/ מחנך ולראות את התמונה מנקודת מבט שונה. זאת על מנת לחבר את המטופל להאני שלו לתובנות לגבי חייו, ליצור חיים שלווים יותר ואחדות בחייו.

רובד שכלי

טיפול בדמיון מודרך
דרך דמיון מודרך ניתן לאמן ולתרגל את היכולת לשנות גישות ואמונות. במצב של הרפיה מתאפשר למטופל להתבונן להעצים את כוח החיים. התהליך ממשיך בסיפור ודימויים שדרכם יש להוביל את המטופל לשורש הבעיה שבה מבקשים לטפל. כדי ליצור שינוי בחיים.

טיפול בפסיכותרפיה
טיפול בפסיכותרפיה בשיטת לוסקי מתבצע ע"י שיחות שמטרתן להגדיל את המודעות של המטופל לתהליכים המתרחשים בחייו .עצם המודעות של המטופל לדפוסי החשיבה וההתנהגות הקוגניטיבית שלו, מאפשרים לו לבחון מחדש את דפוסי התנהגותו ולשנותם בהתאם לצורך האמיתי שלו. בפסיכותרפיה עם המטופל נדבר על סיטואציות שקשורות להתנהגותו ההיפראקטיבית והאימפולסיבית
זאת על מנת ליצור שוב שינוי בעמדות וההתנהגות של המטופל ולעזור לו לחולל שינוי במחשבות.

רובד רוחני

מדיטציה
דרך המדיטציה ניתן לאמן ולתרגל את היכולת להגדיר את הרצון (הרצון לקבל או הרצון לתת) ואת כיוונו
הרצון לקבל על מנת לתת או לתת על מנת לקבל.
מדיטציה יכולה לאמן את הנפש ולעצב מחדש את המוח. זוהי שיטה טיפולית המאפשרת להתבונן ולדעת את עצמך, והפועל יוצא מכך הוא, אימון ותרגול הרובד הרוחני(הרצון החופשי).

הילינג
הילינג הוא ריפוי אנרגטי. זהו טיפול שמתמקד באנרגיה שנמצאת מסביבנו (הילה- אאורה) ובאנרגיה שנמצאת בתוכנו. בבסיס השיטה נעוצה העובדה שכולנו גופים אנרגטיים. מחשבה היא אנרגיה, הגוף הפיזי הוא אנרגיה ומחלה היא ביטוי פיזי של אנרגיה. בהילינג, המטרה היא להעלים את האנרגיה שגורמת למחלה. כאשר האנרגיה שגורמת למחלה נעלמת, גם המחלה נעלמת. הטיפול מכוון לטיפול באינטליגנציות.


ביבליוגרפיה:

1.ד"ר לפסיכולוגיה שלמה הרבט מנהל מכון מעברים בנתניה עם הפסיכולוגית ד"ר פזית הרבט . צוות המכון רב מקצועי ונותן מענה למגוון הצרכים בתחום בריאות הנפש
http://www.ybay1.co.il/index25.aspx?sHome=mavarim&pg=6740

2. http://www.swiminisrael.com/rec/106-מבנה-המוח-הרגשי-היוצר-הפרעות-קשב-וריכוז-/
3. ויקיפדיה –
http://he.wikipedia.org/wiki/הפרעת_קשב,_ריכוז_והיפראקטיביות
4.
American Psychiatric Association (1994), Diagnostic and Statistical Manual natal Disorders. Forth Edition, APA
5.מתוך המלצות הועדה המקצועית מטעם האיגוד לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ההסתדרות הרפואית בישראל.המועצה המדעית הנחיות קליניות
http://padeh.net/pediatrics/ADHD/ADHD.htm

6. מתוך "ספר שיטת לוסקי" ד"ר לוסקי דני מהדורה שלישית 2006

7. מתוך "האנציקלופדיה החדשה לריפוי טבעי" מהדורה מעודכנת
ד"ר באלך ג'ימס (M.D.)וד"ר סטנגלד מארק (.N.D) הוצאת פוקוס 2009
8. Kidd, P. 2000/ Attention deficit/hyperactivity disorder (ADHD) in children: Rationale for its integrative management/ Alternative Medicine Reviw 5(5):
402-28.
9. ספר התהליכים "אומנויות כשפות ריפוי" אימון בשיטת לוסקי ד"ר דני לוסקי מהדורה ראשונה 2007