ד"ר דני לוסקי
טיפולים שיטת לוסקי.
פסיכותרפיה הוליסטית,
רפואה משולבת,
מבחני אינטליגנציה.
טיפול נפשי, טיפול רגשי, טיפול רוחני,
טיפול קוגניטיבי,
טיפולי
רפואה משלימה,
טיפולי רפואה משולבת.
טיפול במצבי לחץ,
טיפולי
דיכאון,
טיפולי חרדה, טיפול בחרדות, טראומה, תופעות כפייתיות,
טיפול במצבי סטרס,
הפרעות בתפקוד מיני,
טיפול בחרדות חברתיות,
טיפול
קשיים ביצירת קשר,
התמודדות
עם משברים זוגיים ומשפחתיים,
טיפול בבעיות דימוי עצמי,
טיפול בחוסר
בטחון,
טיפול במשברים בעבודה,
טיפול בבעיות
זיכרון,
טיפול בבעיות למידה,
טיפול בקשב וריכוז.
|
פסיכולוגיה - psychology
פסיכולוגיה תחום במדעי
החברה העוסק בחקר הנפש וההתנהגות. השם בא
מיוונית ופירושו "פסיכו"(ψυχή)- נפש, "לוגוס"(λογία)-
מדע. ההגדרה המקובלת היום לפסיכולוגיה - מדע
החוקר התנהגות האדם (ובעלי חיים).
על העיסוק בפסיכולוגיה ורשימת פסיכולוגים
בולטים ראו בערך פסיכולוג.
לתוכנית לימודים פסיכותרפיה הוליסטית
על ההבדלים בין פסיכולגיה לפסיכותרפיה
ופסיכותרפיה בשיטת לוסקי, ראה מאמר על
פסיכותרפיה
תחומי הפסיכולוגיה
באופן בסיסי מטרת הפסיכולוגיה היא לנסות
ולהכניס חוקיות בהתנהגות האנושית. הפסיכולוגיה
מבקשת לטעון שהתנהגות איננה מתרחשת באופן מקרי,
אלא מתוך מערכת של חוקים. הבנת חוקים אלו,
מאפשרת לנו לגזור גם ניבוי מסוים לגבי העתיד.
כל תחום בפסיכולוגיה עוסק בהיבטים אחרים של
ההתנהגות, ומנסה להבין אותה מתוך מיקוד אחר.
הפסיכולוגיה מחולקת למספר תת
תחומים:
פסיכולוגיה קלינית - עוסקת בניתוח
ופתרון בעיות נפשיות והפרעות התנהגות.
פסיכולוגיה רפואית - הפסיכולוגיה
הרפואית עוסקת ברמה התיאורטית, הקלינית
והמחקרית בסוגיית יחסי הגומלין בין גוף לנפש,
ובאופן ספציפי יותר בקשרים שבין המשתנים
הפיזיולוגיים לבין המשתנים הפסיכולוגיים
והחברתיים, היכולים להשפיע על התפרצות תופעות
ומחלות גופניות, דרכי ההתמודדות איתן ומניעתן.
פסיכולוגיה חברתית - עוסקת ביחסי
הגומלין שבין הפרט וסביבתו, תוך התמקדות בפרט,
לעומת הסוציולוגיה אשר מתמקדת בסביבה החברתית.
פסיכולוגיה חינוכית - עוסקת בחקר
תהליכים חינוכיים מנקודת מבט של הפרט המתחנך
או של הפרט במסגרת החינוכית תחום זה מתמקד גם
במערכת יחסי הגומלין בין הפרט ובית הספר.
פסיכולוגיה ארגונית ותעשייתית - עוסקת
בדינאמיקות ארגוניות הנובעות מהאינטראקציה בין
החברים בארגון. חופפת במידה רבה עם פסיכולוגיה
חברתית, אך מתמקדת ביישום, בין היתר עוסקת
במוטיבציה, מנהיגות, עריכת בחינות מיון וקבלה
לעבודה, ייעוץ למפעלים ייעול שיטת העבודה.
פסיכולוגיה התפתחותית - מתמקדת במחקר
השינויים ההתנהגותיים והנפשיים מילדות לבגרות.
פסיכולוג התפתחותי מטפל בבעיות התנהגותיות,
בעיות חברתיות ונפשיות אצל ילדים ובמקביל
מלווה את הורי הילד במהלך הטיפול.
פסיכולוגיה התנהגותית- עוסקת בתחומים
שונים של התנהגות האדם מתוך הסתמכות על מדע
ניתוח התנהגות. עוסקת גם בתחומים של
ההתנהגויות על בסיס התניה רספונדנטית (רפלקסים,
רגשות ותחושות) ובעיקר בהתנהגות אופרנטית-כל
מגוון ההתנהגות המתפעלת של האדם, בכל הגילאים.
פסיכולוגיה קוגניטיבית - עוסקת בחקר
תהליכים מנטאליים בסיסיים, ביניהם תודעה,
תפיסה, חשיבה, קשב, זיכרון אנושי, למידה וקבלת
החלטות.
פסיכולוגיה שיקומית - מתמחה בטיפול
באנשים שנפגעו ממחלות או תאונות, עיבוד אבל
וטראומות אחרות.
נוירו פסיכולוגיה - עוסקת בקשר בין
תהליכים מנטאליים שונים למבנה המוח ולהשפעות
הכימיות על תפקודו, דבר הנעשה בעיקר על ידי
בחינה מדעית של פגיעות ראש מסוגים שונים.
היסטוריה
תחילתה של הפסיכולוגיה כדיסציפלינה רפואית
בספרו של תומאס ויליס משנת 1672, De Anima
Brutorum, שבו התייחס לפסיכולוגיה במונחים של
פעולת המוח. תפישת המוח כאחראי להתנהגות, לא
היה דבר טריוויאלי בעבר. התנהגות הייתה מיוחסת
לאיברים אחרים, כגון: כליות ולב. עד לשלהי
המאה ה-19 פסיכולוגיה נחשבה לענף של
הפילוסופיה. פסיכולוגיה ניסויית, כפי שהוצגה
על-ידי וילהלם וונדט (הראשון שטבע את המושג
אינטרוספקציה, דיווח עצמי) מאוניברסיטת
לייפציג בשנת 1879 לא כללה כל השלכה דתית.
אותו וונדט היה הראשון שהקים מעבדה לחקר
התנהגות, ובכך שינה את התפישה כלפי
הפסיכולוגיה כתחום פילוסופי לתחום מדעי לכל
דבר. בשנות התשעים של המאה ה-19 החל זיגמונד
פרויד לעסוק בשיטת תרפיה החושפת מאוויים
כמוסים, שנקראה פסיכואנליזה. מאז עוסקת
הפסיכולוגיה בעיקר בהתנהגות (למשל במסגרת
הביהביוריזם), בנפש (למשל בפסיכולוגיה
קוגניטיבית) ובשילוב ביניהם.
ביהביוריזם
באמצע המאה ה-20 היה הביהביוריזם הזרם המשפיע
ביותר בפסיכולוגיה, אולם מאז ירד כוחו.
הפסיכולוגים הביהביוריסטיים החשובים ביותר היו
ג'ון ב' ווטסון ואחריו פרדריק סקינר.
הביהביוריזם התפתח במידה רבה כריאקציה לגישות
הפרוידיאניות, שהדגישו תהליכים תת הכרתיים
ונראו כספקולציות פילוסופיות שכמעט לא ניתן
היה להעמידן במבחן אמפירי, ולפיכך מדעיותן
הייתה מוטלת בספק. הביהביוריסטים לעומת זאת
שאפו להפוך את הפסיכולוגיה למדע מדויק, אשר
ניתן לבחון אותו במעבדה, לכמת אותו במדדים
מדויקים, ולתאר באמצעותו בצורה ישירה את פניו
הגלויים של האורגניזם, קרי ההתנהגות ולמידתה.
לדעתם, ההתנהגות נשלטת על ידי משתנים בסביבתה,
בעיקר גירויים הבאים לפניה (גירויים מבחינים)
ואחריה (תוצאות), והדרך המדעית היחידה לעסוק
בפסיכולוגיה היא לחקור את השפעתם על פעולות
האדם או בעל החיים. מדע ניתוח ההתנהגות שהתפתח
בעקבות מחקריו של פאבלוב בתחום התנהגות
רספונדנטית (רפלקסיבית ביסודה) ושל סקינר
בתחום התנהגות אופרנטית, פתחו תחום גדל והולך
של ידע על המשתנים השולטים, ועל מורכבות
ההתנהגות הנובעת מהם. ידע זה איפשר מעבר
מניתוח התנהגות ניסויי (מעבדתי) לניתוח
התנהגות ישומי. בהדרגה ניתן היה לראות את כוחו
של מדע זה בישומים הנרחבים שהתפתחו בתחום
ההוראה והחינוך. עניין זה התבטא במיוחד בטיפול
באתגרים הקשים של שינוי התנהגות. הגישה
ההתנהגותית נתנה בסיס להתערבויות יעילות ביותר
בקידום למידה בכלל ובקידומם של ילדים עם
ליקויים התפתחותיים בפרט. הוויכוח בין האסכולה
של ניתוח התנהגות (הביהביוריזם) לבין
הפסיכולוגיה הדינמית והקוגניטיבית לא הוכרע.
מקור:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94
|
